נ

להמשיכם במדות פנימים שבנפש כו' ע"ש, וכמ"ש סד"ה החלצו מאתכם שזהו ובשם אלקינו נדגול שעשיית הדגלים הי' ע"י משה דוקא בחי' ש' מ"ה העושה התכללות, ועמ"ש ע"פ משה ידבר כו' דמשה לפי ששרשו משם מ"ה דא"ק יוכל להמשיך הגילוי למטה גם בבי"ע, וכה"ג נת' ע"פ כי תקנה עבד עברי כו' להמשיך האור בנשמות דבי"ע הנק' זרע בהמה מבחי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם בחי' בהמה רבה זהו ע"י משה כו', וזהו שהדגלים הן המשכה זו והוא בחי' התחברות ונעשה ע"י משה דוקא, ואזי בכח זה הם מרוממים בחי' ז"א להיות צח כו' ודגול כו', ועמ"ש בת"א פ' תולדות בביאור ע"פ מים רבים בענין רבקה מל' רבקה של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע כו'.

והנה פי' מרבבה היינו מהדגלים כנ"ל, אבל בעמה"מ שי"א ספ"ט דס"ב ב' פי' ענין צח ואדום כנ"ל, וכ"ז בא לו מא"ק שהוא דגול מרבבה שיש לו י"ח אלפים רבבות עולמות עכ"ל (ובשער ט"ז פי"א פי' ודגול מרבבה מרבבות אלפי ישראל והיינו ע"ד דדגול היינו מהדגלים) ובשער אק"ס פ"ו די"ג סע"ב כ' והט"ס שהם למעלה מהטהירו הם י"ח אלפים רבבות עולמות ששט בהן קוב"ה היינו זעיר בכל יום להשיג אורו כו' עכ"ל, ע' מזה בזח"א בראשית דכ"ד רע"א וז"ל וי"ח אזכרות דביה (במזמור הבו לה' בני אלים) דבהון שט הקב"ה בי"ח עלמין ברכב אלקים כו', ובפ' פנחס ברע"מ דרכ"ו ע"ב, נת' מזה ג"כ בת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה וז"ל ועל ידו מתעלה הקב"ה שהוא ז"א דבריאה לי"ח אלף עולמות שהן באצי' ששם הוא בחי' חי אלף ט' מלמעלה וט' מלמטלמ"ע עכ"ל, ולפי העמה"מ הוא עלי' ז"א דאצי' בט"ס שלמעל' מעלה מאצי' כנ"ל, וזהו אלפי שנאן וארז"ל שאינן היינו שהם מבחי' אין שלמעלה מאצי' והחכ' מאין תמצא כו', וכן י"ל עפמ"ש בד"ה ואתא מרבבות קדש בענין יחידות עשירות מאות שהם נר"נ שכ"א רק חלק עשירית מהעליון ממנו כו' ואלפים ורבבות הם בחי' חי' יחידה שלמעלה מהשכל הנק' נשמה כו' ע"ש. וזהו ודגול מרבבה שמאיר בז"א מבחי' יחידה דהיינו מבחי' הכתר וכמו בחג השבועות כו' וה"ע רבבה. ולפ"ז דודי צח ב"פ מ"ט ה"ע מ"ט שע"ב שנמשכו בו ע"י ספירת העומר, וכן פי' בעמה"מ שער ט"ז פי"ב שהוא נגד מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא כו' ואפ"ל עוד כי ע"י מ"ט יום דסה"ע שממשיכים מ"ט שע"ב דנה"א ועי"ז מתבררים ג"כ המדות דנה"ב שהם ג"כ ז' פעמים ז' הם מ"ט כו' ונעשי' צח וזהו צח ואדום ע"ד דם נעכר ונעשה חלב, אזי עי"ז ישרה אחר כך שער החמישים בשבועות שהוא בחי כתר, וז"ע ודגול מרבבה, ומ"מ כ"ז נמשך לו ע"י אלפי שנאן שהם ד' חיות המרכבה שור נשר ארי' והנון פשוטה בחי' אדם וכמ"ש בפ' בראשית די"ח סע"ב ובפ' משפטים דקי"ח א' וס"פ עקב דרע"ד א' שבהם וע"י נעשה עלי' זו כנ"ל בענין והחיות נושאות כו' והם הד' דגלים הנ"ל והם ג"כ בחי' רבבות, והענין כמ"ש במ"א דלפעמים מבואר שהרבבות הם באצי' למעלה יותר מהאלפים כו' ולפעמים משמע להיפוך דכל מה שלמטה יותר נעשה יותר הריבוי והפירוד כי כל מה שלמעלה יותר הוא יותר בהתכללות ואחדות וכמו עקודים בכלי אחד וכן כתר הוא בחי' יחידה, וא"כ איך יתכן יחידה ורבבות הרי זהו שני הפכים. אך הענין הוא עד"מ בהשפעת שכל מרב לתלמיד הנה כשהשכל נמשך בדיבור מתרבים האותיות מאד, משא"כ