מח

ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות

ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות. הנה כ' דודי צח ואדום ודגול מרבבה בשה"ש סי' ה' יו"ד, וארז"ל ברבות שם כט"ג צח לי במצרים ואדום למצרים כו' ודגול מרבבה, ואתה מרבבות קדש ואות הוא בתוך רבבות קדש, ובזח"א ס"פ לך לך דצ"ו סע"א ובמק"מ שם דתפארת נק' כן והיינו ע"ס שכלול מחו"ג ולכן הוא צח לי בחי' חסד ואדום למצרים, ובמא"א אות צדיק סעי' י"ד צח בגימט' ע"ב כ"ו בסוד חסד ועמ"ש בפי' כובע ישועה דאי' במא"א כובע כ"ו ע"ב שזהו ע"ד כ"ו דורות שניזונו בחסדו של הקב"ה כי ע"ב גימ' חסד והוא בחי' ורב חסד ע"ד כמה ארך אפיים שארז"ל עליהם פ"ה דאבות, וזהו ג"כ ענין צח לי שיומשך בחי' רב חסד זה לי בסט' דקדושה כו', כ"א לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו בד"ה בשלח פרעה, וכדי להיות התכללות זו דשני הפכים יחד הוא ע"י המשכה מלמעלה מהמדות מאא"ס ב"ה ממש וכמ"ש במ"א בענין רוכב על עב קל נגוף ורפוא כו' וכמ"ש באגה"ק סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום ובת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה, וזהו ג"כ ענין שנז' החסד בל' צח, שהוא מענין מ"ש והשביע בצחצחות נפשך כמ"ש ברבות ס"פ בהר בענין הצדקה והמפייס לעני שעז"נ והשביע בצחצחות כו' אם עשית כן הרי את כבוראך אותו שכתוב בו דודי צח כו', ואי' במא"א שם צחצחות הם י"ס דעת"י א"נ י"ס דעולם העקודים עכ"ל אשר שם הוא תכלית ההתכללות כי