מו

לברר, וזהו"ע מלקטת בשיבולין ועתה נתעלית כ"כ למעלה מעלה, ובאמת דאדרבה ע"י בירור זה שמבררת את החושך דק"נ עי"ז נתעלי' לקבל מבחי' ישת חשך סתרו שלמעלה מבחי' שמש ומגן ה' כו', וזהו עד יעבור כו' כנ"ל, וזהו הנשקפה כמו שחר כמו אור השחר מאיר אחר קדרות החושך כנ"ל, כמ"כ ע"י בירור החושך של נה"ב עי"ז אז יבקע כשחר אורך כו' וכנ"ל, וזהו ג"כ ענין מי זאת עולה מן המדבר וכמ"ש סד"ה כנשר יעיר שהוא כמשל אישון בת עין שאור הראי' מתגלה דוקא בשחור שבעין היינו בירור ש' ב"ן כו' מתגלה בו אור הראי' דע"ב, וזהו ענין בעפעפי שחר באיוב סי' ג' ט', ועיניו כעפעפי שחר בסי' מ"א ט' הרי נמשל אישון בת עין לאור השחר לפי שהוא אור הבא ונמשך מתוך בירור החושך שנהפך לאור, ועיי' מענין אישון בת עין בזח"ב ויקהל דר"ד ע"א.

יפה כלבנה ברה כחמה הנה מתחילה א' דרך כלל שעליי' כנ"י הוא כמו שחר היינו ע"י החשך נעשה יתרון האור, ועתה מפרש דרך פרט איך נעשה אתהפכא חשוכא לנהורא, ועז"א יפה כלבנה כו', כי הנה כתי' ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא וכן יש ב' בחי' אלו בעבודה, כמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי רננא ברמשא ושמחה בצפרא, וכמ"ש ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב ביאור ענין אם לא בריתי יומם ולילה כו' והנה המשכת האור במדת לילה הוא ע"י הלבנה וביום הוא בחי' שמש. ויובן זה עם מ"ש בסידור בדרוש בהמ"ז בענין משה תיקן ברכת הזן ויהושע תיקן ברכת הארץ שברכת הארץ מתחלת בנודה לך, והוא בחי' הודאה ואמונה ויחו"ת ביטול היש, אבל ברוך הוא יחו"ע ביטול אמיתי וה"ע ח"ע וח"ת והוא בחי' חמה ולבנה כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. כי הנה כתי' שמש ומגן ה' כו' שם הוי' נמשל לשמש שהאור מאיר בגילוי אבל אור הלבנה ל"ל מג"כ אלא מקבלת האור מהשמש והיא משנה האור וה"ע הארה דהארה המאיר ע"י פרסא והשינוי הוא שנדמה העולם ליש כמ"ש במ"א בד"ה ואתחנן ולכן יומין תתאין אינון שנה, גם ביהושע כ' ויהושע בן נון נער כו' שהוא בחי' קטנות שמתלבשת במט"ט נער הייתי כו' וכמ"ש בענין ונערים ממשתה נגינתם בד"ה והי' אור הלבנה, וענין בחי' זו בעבודה י"ל שבחי' זו נק' לא זז מחבבה עד שקראה בתי שהיא מבחי' מל' עלי' נא' יפה כלבנה, כי בתי היינו שהיא בחי' מקבל ע' ד"ה רני כו' ובד"ה בחדש השלישי כו' וזהו לכי ומעטי א"ע, גם עבודתה בבחי' רצוא ושוב שבסוף חודש מסתלק אורה כו' וה"ע רצוא ואח"כ בתחלת חדש נולד בה האור בבחי' או"י, גם לבנה תושבע"פ בד"ה לסוסתי ולכן בלילה עסק משה בהר בתורה שבע"פ וביום בתושב"כ. וענין יפה כלבנה כשהלבנה במילואה בט"ו לחדש שאז מקבלת ג"כ מן ה' ראשונות דז"א, גם ע"ד הנשים לא רצו ליתן נזמיהם בעגל שלהיותם ממל' מקור דבי"ע ידעו יותר איך כי אני ה' בקרב הארץ ההפך מאומרי' עזב כי נעוץ תחב"ס, ובבחי' זו אמונה גבוה מהדעת כי דעת רק בממכ"ע אבל אמונה בסוכ"ע, א"נ ע"ד ואמרתם כה לחי בד"ה שוש אשיש שיש מעלה באסשא"מ מה שאין באסה"מ, והוא ג"כ ענין הנ"ל שיש בחי' בהודאה ובאמונה כמ"ש סד"ה צאינה וראינה, והיינו ע"י שבלבנה יש ריחוק בסוף חודש דוגמת הציפוי מכסף דק כו' גם זהו