מה

של חסד ביום, וע' בפ' ויקרא דכ"א ב' מזה ומענין אילת השחר דפי' שהיא איילת ומקבלת מבחי' השחר היינו מבחי' יבקע כשחר כו'. ועוד יש לבאר ענין אילת השחר כי הנה יש טורי נהורא וטורי חשוכא ופי' טורי נהורא הם המדות דאצי', וטורי חשוכא הם המדות שבכתר כנז' ע"פ ראיתי מנורת זהב בהביאור, וכדי להמשיך האור משם הוא ע"י העלא' מ"ן מטורי חשוכא דנוגה שהוא מה שנפל בשבה"כ מעולם התוהו ע"כ על ידי זה ממשיך האור מטורי חשוכא דכתר, וזהו הנק' ג"כ אור נוגה ל' אור וע"כ נק' המלכות אילת השחר ל' קדרות וחושך ע"ש שמהלכת בטורי חשוכא ומשם ממשכת אור השחר המאיר מתוך החושך, ובחי' זו קאי בין על טורי חשוכא דק"נ שמבררי' אותם ולכן נק' נהורא שחרא ובין ע"ש שעל ידי זה ממשיכים האור מבחי' טורי חשוכא דכתר כו' וכמשנ"ת בביאור המאמ' דפ' פנחס דרמ"ט א' ע"פ כאיל תערוג כו' אילת השחר גו' וה"ע לידה וחבלי לידה הנ"ל וע' בפ' ויקהל דרי"ט סע"ב, ועפי"ז י"ל ג"כ הפסוק חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר במשלי ססי' י"ג ופירש"י לבקרים מייסרהו מפרש שחרו לשון בוקר ות"י מפרש מקדי' לי' כו' א"כ לפי הת"י י"ל ההקדמה קודם אור הבוקר בעלות השחר שאזי עדיין חושך כנ"ל בשם המד"ת בענין אילת השחר ולכן פי' הרבו' ר"פ שמות דאוהבו שחרו מוסר קאי על הגלות, דלפ"ז א"א לומ' דפי' לבקרים שהגלות נק' לילה א"ו היינו ששחרו המוסר קודם אור הבוקר וגם הוא שחרות וקדרות ע"ד אל תראוני שאני שחרחורת, חשך משחור תארם, ועי"ז דוקא יבא לבקוע אור בבחי' אז יבקע כשחר אורך כו', וזהו מי זאת הנשקפה כמו שחר כי מי היינו בינה עילאה נש"ב כ"כ במא"א אות מ' סס"ח ואומרו בינה עילאה היא טמירא מאבא כ"כ הרמ"ז ס"פ קרח, זאת נק' המל' ונק' בת שבע וסי' לזאת יקרא אשה כ"כ במא"א אות זיין ס"ג, ובעבודה ב' בחי' אלו זה"ע פנימי' הלב וחיצוני' הלב כמ"ש בת"א ח"ב בד"ה ושאבתם מים בששון, גם שרש ב' בחי' אלו הם ב' בחי' שיש בהנשמה הא' הנשמה המלובשת בגוף ושרשן למעלה ג"כ מבחי' אוצר ששמו גוף שבו נשמו', והב' בחי' מזלי' דהנשמה ששרשן ומקורן מאד נעלה שעבמחה"ק וכמבואר בד"ה יונתי בחגוי הסלע והביאורי' ולכן מל' נק' עוה"ז ובינה נק' עוה"ב וע' בד"ה ר"פ נח ועמ"ש בד"ה שה"ש, והנה ע"י שהנשמה המלובשת בגוף מבררת החשך הגשמי דק"נ שעז"נ שחורה אני ונאוה כו', עי"ז דוקא בחי' הנשמה שלמעלה מהגוף הנק' מזלי' נמשך לה האור מטורי חשוכא דכתר, שבחי' עתיק מתגלה בבינה ומתחברים ב' בחי' הנשמה להיות מיוחדים לאחדים ממש, שבחי' אור שבבחי' מקיף מאיר ומתגלה בתוך הפנימי ממש, ואזי נק' מי זאת וכמ"ש בזח"ב ר"פ תרומה דקכ"ו רע"ב מי זאת רזא דתרין עלמין מתחברין כחדא כו' ולכן מי זאת הוא ל' תמי' איך נתעלים זאת כ"כ, כמ"ש במד"ת סי' כ"ב משל לבת מלך כו' אחז בה כו' והיו חברותי' תמיהות עליה אתמול היית מלקטת השיבלין כו' עד הה"ד לא ידעתי נפשי כו', והיינו להיות עלייתה ע"ד עד יעבור עמך ה' למעלה משם הוי' כי ז"א נק' הוי' והבינה עילאה נק' לפני הוי' ולכן תמיהו' עליה אתמול יורדת בבי"ע להתלבש בק"נ *