מד

בסדור שער חה"ס בפי' המאמר פ' אמור דק"ג יעקב אומר אז יבקע ובזוהר שם פ' אמור כ' ויעקב שהוא ת"ת ממשיך לו שפע מא"א דז"א בעתיקא אחיד ותליא כנז' באד"ר ואומר אז יבקע כשחר אורך כו' יבקע אותיות יעקב בסוד בקיעת האורו' וארוכת"ך דהיינו הארת א"א שנק' אריך דאסי' לכל מרעין כו' והשביע בצחצחות הוא סוד האר' עתיק כו' עכ"ל, והנה שחר פי' ג"כ חושך וקדרות כמו עורי שחר מעלי איוב ל, ל שחורה אני ונאוה, וכן פי' במד"ת סי' כ"ב ע"פ למנצח על אילת השחר וז"ל אמר דוד למנצח למי שהוא קופץ כאיל ומאיר לעולם בשעת חשיכה כו' ואימתי הוא חושך מע"ה הלבנה והכוכבי' נכנסי' והמזלו' הולכי' להם, ואותה שעה אין חושך גדול מזה, והקב"ה באותה שעה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם עכ"ל, א"כ בשעת עלות השחר הוא חושך וקדרות, ואזי בוקע אור השחר. נמצא שחר כולל ב' לשונו' לשון שחרות וקדרות וחושך, ולשון זהרורי' והארת הבוקר. והענין כי יתרון האור נמשך דוקא מן החושך, ע"י שהחושך נהפך לאור שהוא ענין בירור נה"ב שמזה דוקא נעשה העליה וההתגלות מבחי' חשך העליון דישת חושך סתרו שהוא למעלה גם מבחי' או"מ וסוכ"ע כו', ולכן אור השחר נמשך דוקא מן החושך שקדמו אלא שקודם בקיעת האור מתגבר החושך, וכמו בחבלי לידה, שקודם רגע הלידה מתגברים החבלים משא"כ קודם הלידה הרבה כמו בחודש הט' אין החבלים כלל כו' כ"א סמוך ממש, וזהו וחיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וארז"ל ברבות פ' לך לך ופ' שמיני ומאותה שעה וחכיתי לו כו', וז"ש בהושע סי' ו' ביום הג' יקימנו כו' ונדעה ונרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו כו' ופי' בת"א * סד"ה יחיינו מיומים וז"ל שיתבונן כמו למשל עמוד השחר שמאיר ממזרח שמש שהשמש היא תחת הארץ ובוקע ומאיר עליו בשחר שהנה חומר הארץ מפסיק בין השמש ובינינו, כך חומריו' הגוף מפסיק בין הארת פנים הנמשכו' מאא"ס ב"ה עלינו ועי"ז יעורר רחמ"ר דהיינו ע"י שישים אל לבו ריחוקו מאור פני מלך ה' וכו' עכ"ל, ואפשר לומר גם כן כשחר נכון כמו שהשחר מאיר מתוך החושך כך נדעה את הוי' שאעפ"י שהחושך יכסה ארץ חושך זה הוא רק אצלינו אבל קמי' ית' כחשיכא כאורה, ומתוך החושך יבקע כשחר אורך כו', גם כי שחר הוא ג"כ לשון בקשה כמ"ש ושבו ושחרו אל בתילים סי' ע"ח ל"ד, ומשחרי ימצאונני במשלי סי' ח' י"ז, ועד"ז נאמר אלי אתה אשחרך בתלים ס"ג ב', אף רוחי בקרבי אשחרך ישעי' כ"ו ט', שוחר טוב יבקש רצון במשלי י"א כ"ז, ובזח"ב פ' תרומה דק"מ סע"א פי' אשחרך אתקין נהורא דנהיר בשחרותא כו' ומאן דאתקין נהורא שחרא דא אע"ג דאיהי אוכמא זכי לנהורא חיורא דנהיר, ופי' כי נהורא שחרא היא מדת מלכותו ית' שנק' מדת לילה שהעולם נדמה ליש כו' ואעפ"כ נק' נהורא להיות ביטול היש ע"ד שנתבא' בתו"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בענין רננא ברמשא ונפשי אויתיך בלילה, וזה"ע אשחרך ל' בקשה ורצון בחי' נפשי אויתיך שהבקשה להיות גילוי האור בהחושך כו' נהורא אוכמא ונהורא חיורא כו', וזהו ונדעה נרדפה כו' כשחר נכון כו' שיתקין מתחילה נהורא אוכמא בחי' להזכיר מדת יום בלילה והיינו ע"י עסק התו' ותו"א כו' ועי"ז יבא לנהורא חיורא כו' מושך עליו חוט