מ
הביאני אל בית היין [דגלים]
בס"ד פ' במדבר ה'תרט"ו
הביאני אל בית היין.
בשה"ש רבה ס"פ הביאני * אל בית היין כו' זה סיני ושם ראיתי מיכאל ודגלו גבריאל ודגלו כו' אמר הקב"ה למשה הואיל ורצונם של בני לחנות בדגלים יחנו בדגלים הה"ד איש על דגלו באותות עכ"ל. וכ"ה ג"כ ס"פ מי זאת הנשקפה כו' גבי איומה כנדגלות הלואי נסע כטכסיס הזה שלמעלן כו' ע"ש וברבות פ' במדבר פ"ב. להבין זה צ"ל מתחילה ענין השבטים. ומבואר במ"א בביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד, שהשנים עשר שבטים הם מרכבתא תתאה שהם בחי' אצי' שבבריאה והיינו שהם היו מחברים את הבריאה לאצי', והוא שמה שמל' דאצי' נשפלת להסתתר בבריאה הם מעלים אותה לחברה לאצי', (הג"ה וע' בזח"ב פ' ויקהל דקצ"ז ע"ב ע"פ קחו מאתכם תרומה כו' ע"ש ובבה"ז שם ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי אתה נרי בפי' ארוממך אלקי המלך ובזח"ב פ' וארא דכ"ח ע"ב עכ"ה) והוא כי הי"ב שבטים הם הי"ב בקר שהיו בים שעשה שלמה כנז' בזוהר, שהיו שלשה פונים צפונה ושלשה פונים נגבה כו' שהם הדגלים של השבטים, שהם ד' מחנות פי' שהם בבריאה והים עליהם מלמעלה הוא בחי' מל' דאצי' (ע' בבה"ז פ' במד' על המאמר שם דקי"ח, וע' בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב) והם המחברים ומעלים ומרוממים את מ' דאצי' שמסתתרת בבריאה לאצי', והוא מפני ששרשן הוא מאצי' (ור"ל שלכן יש בכחן להעלות המל' דאצי' וכענין שוד"מ שהוא שליח מהמלך להביא את המטרוניתא כו' וכמ"ש בענין לכה דודי לקראת כלה כו') כי הם זרע האבות שהם המרכבה דאצי', אך הם נמשכו יותר למטה לבריאה, וזהו ל' שבט שהוא לשון המשכה כמו כוכבא דשביט, והוא ע"ש המשכתן שנמשכו יותר למטה בבריאה אבל שרשן הוא מאצי' והם בחי' היכל קדהק"ד דבריאה שהם מחברים הבריאה לאצי', וזהו ששם עלו שבטים כו' שעבודתם הוא רק להעלות הרפ"ח ניצוצין שנפלו לש' ב"ן ומשם לבי"ע כנז' במ"א, להעלותן לאצי', ע"י בירורים שהם מבררים בבי"ע ומעלים הטוב לאצילות (הג"ה ועמ"ש מזה בת"א פ' וישב ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה כו' שהיו מבררים הניצוצים כו' והיו מעלים אותן בבחי' מ"ן להתכלל במל' דאצי' כו' וזהו כענין ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, ובד"ה ואני נתתי לך שכם אחד הנ"ל נת' שע"י העלאת מ"ן זה ממשיכים ג"כ מ"ד מלמעלה, וז"ע התפילה הודו לה' קראו בשמו כמו שמהללים את החכם בגודל חכמתו שע"י שבח והעלאה זו ממשיך בו גילוי חכמתו מההעלם אל הגילוי כו' כמו"כ ע"י העלאת מ"ן בסידור שבחיו ש"מ ממשיכים גילוי הע"ס כו' והמשכה זו בבחי' מל' כו' ע"ש באריכות. ובביאור ע"פ כי אתה נרי הנ"ל פי' שהבירור והעלאת מ"ן הוא ע"י אתכפי' בנה"ב כו' צעק לבם כו' כי הנה"ב שרשה מעולם התוהו כו' ע"ש. והנה כמו בענין החינוך את הקטן צריך הגדול לחנכו ועמ"ש מזה סד"ה זאת חנוכת המזבח וע"פ הזהר פ' ויגש ע"פ ויברך יעקב את פרעה, כמ"כ השבטים לפי ששרשם מאצי' הם דוקא יוכלו להמשיך הביטול בנשמות דבי"ע ולהעלותם כו',
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.