לה

איש על דגלו

איש על דגלו וגו'. הנה ענין פי' שבטים הוא לשון המשכה שהם המשכות אלקות ממדות עליונות בנפש וכמ"ש במ"א ע"פ וישכם לבן. ע' בת"א פ' ויצא דף מ' * ע"א וע"ב, וענין המשכה זו כמו עד"מ אף שיש בארץ כח הצומח שמצמיח עשבים ותבואות עכ"ז אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, כך עם היות שהבחירה ביד האדם לבחור בטוב וכמ"ש ואהבת כו' אך זהו רק אתעדל"ת. אמנם העיקר הוא מה שנמשך עי"ז אתעדל"ע ממדות העליונות דע"ס דאבי"ע כו' והמשכה זו ע"י השבטים, וזהו ענין שמקדימין לומר קודם פסוד"ז ברוך שאמר י"ב ברוך כנגד י"ב שבטים והברוך הי"ג בחי' הכוללת כולם נגד שבט לוי והוא להיות ברוך ונמשך גלוי אלקות בנפש וכמ"ש במ"א ע"פ ואתחנן כו'.

וענין הדגלים וחנייתם סביב אהל מועד, הנה יובן ממ"ש בת"א בד"ה השמים כסאי, בפי' ושמרתם את חקתי ועשיתם אותם אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה וכך אנו מבקשים בברכת אהבת עולם כו' לעשותה ואח"כ לקיימה והיינו ע"י אב הרחמן רחם עלינו כו' עד וזהו השמים כסאי כו' ע"ש, נמצא ע"י השבטים שהם המשכות בחי' אב הרחמן רחם עלינו (כמ"ש ע"פ וישכם לבן הנ"ל וע"פ במדבר סיני כו') עי"ז יומשך בחי' אהל מועד שהוא התורה, כמ"ש בד"ה במדבר סיני פי' וענין אהל מועד, ובזהר ויחי דרל"ט א' פי' מאן אהל מועד אהל דביה תליין מועד וחגא ושבתא לממני כו', כי מועד הוא ל' זמן ג"כ כתרגומו אהל מועד משכן זימנא והוא בחי' מלכות שמקור הזמן מבחי' מלכות לבד מלך מלך וימלוך, ולכן כדי להיות המשכת אור א"ס ע"י המצות בבחי' זו הוא ע"י ועשיתם אתם כתי' וזהו ענין חנייתם סביב אהל מועד. והוא דוגמת ענין הדגלים של המלאכים דהנה כתיב והחיות נושאות את הכסא ופי' בת"א פ' יתרו דקי"ח * ע"ב שבחיות בנשאם את הכסא נושאות את מראה אדם שעליו שהוא בחי' ממכ"ע לבחי' סוכ"ע והוא בחי' המשכה חדשה ואור חדש מבחי' סכ"ע בממכ"ע, (ועיין שם ביאור ענין המשכה זו בדף קכא * ע"ב מן להבין ענין מרכבת החיות עד הג' קוין והתכללותן). והכח הזה שיש לחיות המרכבה היינו לפי שנלקחו מבחי' לפני מלך מלך כו' כמש"ש דקי"ט * ע"ד, אך ודמות פניהם פני אדם כתי' שכולם הם בבחי' התכללות זה כלול מזה שגם בבחי' פני ארי' יש פני אדם וזהו מה שנעשו בבחי' תיקון שהתיקון הוא להיות התכללות כו' ועי"ז דוקא הם נושאות ומגביהות את הכסא וממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא אל בחי' אדם שעל