לג

המשכות כח האלקי שבאצי' המיוחד לו דוקא, ולא יועיל לו המשכות כח זולתו כו', וא"כ צריך לעורר בקריאה בתורה לכל שבט ושבט בפ"ע בצירופי אותיות המיוחדים לכל א', וע"כ נכתב מספר כ"א בפ"ע, מאחר שהשבטים נק' י"ב גבולי אלכסון כמ"ש בס"י וד"ל.

ועפ"ז יובן הטעם בקרבנות הנשיאים הגם שקרבנם אחד נכתב כאו"א בפ"ע ולא נאמר וכן הקריב פלוני וכו', שהוא לפי שהעיקר הוא הקריאה בצירופי אותיות מיוחדים לאותו הנשיא, והגם שקרבנו אחד עם חבירו, קריאת אותיות התורה בציווי מעשה קרבנו היא המשכה מיוחדת אליו דוקא, כי הוא נבדל במדריגה מזולתו, גם בשרש שרשם בעצמות המאציל, שזה מגבורות דקו שמאל וזה מחסדים דקו ימין וכדומה, וא"כ לא יועיל כשהי' נכתב וכן הקריב פלוני כנ"ל שלא יועיל אור הראי' לשמיעת האוזן כו' וד"ל, וכל עיקר הטעם הוא מפני שבחי' הרוח שבקריאה ודבור, הוא עיקר המוציא כל כח בפ"ע לידי גילוי ועד"מ התענוג שבנפש שנמשך לראי' ושמיעה לכ"א בפ"ע כו', ומי הוא המביא את התענוג לכל אחד הוא הרוח וכמ"ש אחת דיבר אלקים כו' וד"ל. והנה עד"מ זה יובן גם כן הטעם שנאמר בקרבנות ריח ניחוח, וידוע דריח הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע כמשל הריח הגשמי ששואף האדם מלמטה למעלה, ועולה למוחין בבחי' רצוא, וניחוח לשון נחות דרגא, הוא בחי' שוב שחוזר האור ונמשך מלמעלה למטה, כי אחר הקבלת העונג מהריח, ישוב נפשו אליו ויתענג בבחי' ירידה והמשכה מן ההעלם לגילוי כו'. ועד"ז יובן למעלה, שע"י העלאות מ"ן דקרבנות עולה הריח לה' מלמטלמ"ע מעלה עד רום המעלות בעצמות אור א"ס ב"ה, ואחר זה חוזר אור העצמות להתמשך מן ההעלם לידי גילוי אור, ונק' ניחוח להוי' כו', נחות דרגא להיות מקור לי"ס הנגלות באורות וכלים מכלים שונים כו', כי החיות רצוא ושוב כתיב, וכמו"כ למעלה מעלה מן האצילות הוא בחי' מטי ולא מטי כידוע, והו"ע ריח נחוח, וזהו מ"ש ישת חושך סתרו בבחי' העלם העצמות וע"י הקרבנות נתגלה ההעלם, וכמו"כ ע"י הדבור מטעם הנ"ל שע"י הרוח יבא ההעלם לידי גילוי, וכמו"כ יבא בחי' עונג העליון שבהעלם שבעצמות לידי גילוי בראי' ושמיעה לכ"א בפ"ע עונג מיוחד אליו כו' וד"ל.

וזהו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, פי' נפלאות הם בחי' העונג של המאציל בעצמותו שהוא גנוז ונעלם מאד כי נק' פלא עליון, כמו כי יפלא ממך דבר כו', וכמו שבשעת קי"ס הי' גילוי ההעלם כענין ראתה שפחה כו', כן אראנו נפלאות לעתיד, שיתגלו הנפלאות הנעלמים בבחי' ראי' נגלית כו' וד"ל.

ועם כל זה יובן מ"ש בכל מספר של כל שבט בלמ"ד, כמו לבני יהודא כו' לבני ראובן כו', הי' לו לומר בני יהודה מספרם כך וכך, מהו לבני יהודה כו'. הענין הוא ע"פ הנ"ל דנמשך בי"ב שבטים הארות מלמעלה מבחי' ז"א דאצי', שיהי' בבחי' ז' סריסים להעלות את הכלה העליונה בדרך העלי' שמלמעלה למטה כנ"ל. וזהו לבני יהודה, כי כל למ"ד הוא מורה פעולת ההמשכה מלמעלה למטה כידוע, וגם כאן נמשך מלמעלה זה הכח והעוז לי"ב שבטים, שיהי' בבחי' שושבינים דמטרוניתא כו', ולהיות מספרם מכוון כמו שהוא למעלה וכנ"ל וד"ל.