כג

פקודי המשכן דע"י אלה ופ"ו שיתא סדרי משנה זהו פקודי המשכן שהוא מ', א"כ זהו ההמשכה מבחי' מדבר סיני באוהל מועד עכ"ה). אך י"ל עפמ"ש במד"ר פ' ויצא פס"ח ע"פ והנה סולם זה סיני אותיות דדין כאותיות דדין, ושם והנה מוצב ארצה ויתייצבו בתחתית ההר וראשו מגיע השמימה וההר בוער באש עד לב השמים, ובפרדס ערך סלם דא צדיק או ת"ת מוצב ארצה מלכות וראשו מגיע השמימה דהוא בינה כו', לפי"ז א"ש דברי המק"מ פ' במדבר, וע' במא"א אות סמך סכ"ח מענין סולם וסל"ה מענין סיני, ועיין בת"א פ' וארא סד"ה וידבר כו' וארא בענין למה נק' שמו הר סיני שירדה שנאה לאוה"ע כו', וע' במא"א אות ה' ס"ו בענין הר ציון הר סיני ומשם יובן מה שעי"ז ירדה שנאה, וגם יובן ע"ד מ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקור חיים בענין הבט משמים וראה כו'.יב) ומדברך נאוה לשון דיבור, בת"א פ' יתרו סד"ה בחודש השלישי פי' מדבר הוא דבור בתוספת מם להקטין הענין דהיינו שהדבור הוא בבחי' ביטול ע"י דבר ה' המדבר בו, ועיין מזה בלק"ת סד"ה אלה פקודי המשכן ספ"ח שזהו ענין איתמר בן אהרן, לשון אתמר שבגמרא ע"ד אז נדברו יראי ד' ובהביאור שם ספ"ו ובד"ה ששים המה מלכות דרוש השני פ"ג בענין אשר אזכיר את שמי ושם מיירי בבחי' הדבור בד"ת, אך כמ"כ י"ל ג"כ בענין הדבור בשמו"ע שהרי מקדימים לומר אד' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך כמבואר בד"ה שה"ש דרוש השני בענין השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך שבחי' אתה הוא עולם הדבור מוציא מפיך הדבורים כו', וע' בת"א סד"ה השמים כסאי ובד"ה יהודה אתה ובלק"ת בשה"ש בד"ה שימני כחותם פ"ג, וע' בסידור בד"ה אחרי ד' אלקיכם תלכו גבי ובקולו תשמעו מענין השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך, וע' בסידור שער ר"ה בד"ה אד' שפתי תפתח ג"כ ע"ד הנ"ל, ולכן ע"ז נאמר ומדברך נאוה, וזהו ג"כ ענין במדבר סיני דארז"ל והנה סולם זה סיני וידוע כי התפילה נק' סולם מוצב ארצה כו', י"ל ומדברך נאוה כי מאותיות התפילה נעשו כתר ועטרה והיינו ע"י שהם אבנים טובות ע"י והטוב בעיניך עשיתי סמיכת גאולה לתפילה, וע' במד"ר פ' ויקרא פ"ב דקס"ו ד' ע"פ הבן יקיר לי כו' כי מדי דברי בו די דבורי שנתתי בו כי בודאי דיבורי בו, יש לפרשו כהנ"ל בענין מה שאתה מוצא מפיך וזהו דיבורי בו ר"ל דיבורי מלובש בדיבורו כמ"ש ואשים דברי בפיך, עו"ש אפילו בשעה שאני מדבר עמו איני יכול לסבול דהיינו ענין על כן המו מעי לו רחם ארחמנו וע"ש ביפ"ת, ובענין מ"ש וכשמתלבשת בבי"ע נק' מדבר בתוספת אות מ"ם פתוחה לפי שאז יש פתח ומבוא לחיצונים לינק ממנה ע' בלק"ת בשה"ש בד"ה שחורה אני ונאוה דרוש הראשון ספ"ד בענין בני אמי ובד"ה אלה מסעי דרוש השני פ"א בענין נאלמתי דומיה, ואפ"ל זהו תוספת המם דמדבר להקטין ענין הדיבור ע"ד כל המוסיף גורע זח"ב פקודי דרל"ג ע"ב, והיינו כמ"ש בת"א פ' ויצא בד"ה ושבתי בשלום ובהביאור בענין חרן ענין גרון רק בחי' גרון זהו כשהקול יוצא כדרכו בלי עכוב ובלי מונע אבל חרן אותיות נחר היינו מ"ש יגעתי בקראי נחר גרוני והיינו כשגובר בו יסוד האש כו' יעו"ש, וזהו ענין מדבר שבמדבר גובר יסוד האש שמחמת זה אין העפר ראוי לזריעה ולצמיחה ולכן שם אין הדבור מאיר בגילוי ויש שם גם לקליפות וסט"א יניקה ואחיזה בהמשכה זו יעו"ש בתורה