כב

של תפילין ושם שזהו בחי' לאה שהיא בחי' אותיות המחשבה, ולכן איתא במא"א אות ד' סעיף יו"ד דור המדבר נק' לאה קשר של תפילין דיעקב והארתה נתעלה אחרי מות דור המדבר עכ"ל. ועיין בע"ח דרוש דור המדבר ובלק"ת פ' שלח בד"ה טובה הארץ מאד מאד, פ"א ורפ"ד, וע"ש ג"כ לעיל מיניה בד"ה שלח לך פ"א בענין ומדברך נאוה, ובבחיי פ' כי תשא דקכ"א ד' פי' וראית את אחורי הספירה הנקראת חכמה, והוא קשר של תפילין כמין דלת וידוע כי דלת יסודה חכמה אבל הכתר לא יושג וזהו ופני לא יראו, וע' בלק"ת ד"ה שובה ישראל עד דרוש השני פי' ג"כ וראית את אחורי קאי על החכמה, ע"ד חכם באחור ישבחנה, ופני זהו הכתר יעו"ש, ובעה"ק חלק התכלית פצ"ט משמע וראית את אחורי קשר של תפילין זהו בחי' פנים שאינם מאירים, וכן בפרדס ערך קשר משמע שהמל' נק' קשר של תפילין, וכן מבואר בהדיא בזהר פקודי דר"ל סע"א וע"ב וז"ל וראית את אחורי הא תנינן דאחזי ליה קוב"ה למשה קשר של תפילין ופני אלין תפילין ממש, ופני אלין תפילין דאינון רזא עילאה שמא קדישא, אחורי איהו רזא דקשרא דתפלין והא ידיעא לגבי חברייא, בגין דדא אספקלרי' דנהרא ודא איהי אספקלריא דלא נהרא כו', ורזא דא קול ודבור כו', והם ג"כ ש' הוי' ושם אד' יעו"ש, וע' בפרדס ערך אספקלריא, אך קשה הרי משה נתנבא באספקלריא המאירה וא"כ איך נאמר בו וראית את אחורי שלפי הנ"ל הוא אספקלריא שאינה מאירה, עכ"פ לפ"ז בחי' מדבר שהוא בחי' לכתך אחרי הוא המל' הנקראת אחרי הוי', ועיין בלק"ת פ' ראה ע"פ אחרי הוי' אלקיכם תלכו ובסידור דרוש אחר ג"כ ע"פ אחרי הוי' אלקיכם תלכו, ובמא"א אות מ"ם סעיף ס"ג מבואר דהקליפות נק' מדבר ולכן אין בו זריעה אסתריס ולא עביד פירין, וזה ע"ד שנת"ל סעיף ט', וגם פי' דאחוריים דזו"ן נק' מדבר וזה כמ"ש סעיף זה.

יא) וכל זה בענין מדבר סתם אבל מדבר סיני משמע ודאי דהוא במ' כמ"ש בזח"א פ' בשלח דס"א א' א"ר יהודה לא קריבו ישראל לטורא דסיני עד דעאלו בחולקא דצדיק וזכו ביה מנלן דכתיב ביום הזה באו מדבר סיני ביום הזה ממש דייקא וכתי' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו עכ"ל והיינו כי פי' ביום הזה היינו בחי' צדיק שנק' זה, וכמ"ש בזהר פ' בא דל"ז ע"ב ועי"ז באו למדבר סיני שהוא המ' וע' בזח"א בהשמטות תוך סי' כ"ה ד"י ע"ב ת"ח כתי' בחדש השלישי כו' יעו"ש ובת"א פ' יתרו סד"ה בחודש השלישי, ובזהר ר"פ במדבר דקי"ז ע"ב במדבר סיני באהל מועד, אי באוהל מועד אמאי במדבר סיני אלא חד לאורייתא וחד למשכנא, משמע התורה והמשכן הם זו"נ וע"ש בהשמטות רסי' כ"ה הנ"ל ד"י סע"ב מזה, ומשמע דבמדבר סיני הוא כנגד ז"א שהוא התורה ואהל מועד נגד המ', וזה הפך ממש"ל (הג"ה וי"ל ע"ד שפירש בת"א פ' יתרו סד"ה בחדש השלישי בענין מדבר סיני שזהו הדבור בד"ת שנק' מדבר כי הוא בחי' ואשים דברי בפיך ודבור האדם זהו טפל ע"ד תען לשוני אמרתיך לכן נק' בשם מדבר להקטין הענין של דבור האדם, וזהו וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר יעו"ש, א"כ לפ"ז א"ש דמדבר סיני הוא התורה, ומזה נמשך במ' הנק' אוהל מועד, וע' זהר וישלח דקס"ו ע"ב בפי' ויעקב איש תם יושב אוהלים ועמ"ש ע"פ אלה