כ

ישראל נגד ההר, בד"ה וקבל היהודים וקבל לשון יחיד, והיינו לפי שהם יוצאי ירך יעקב, וע' מענין יעקב בלק"ת פ' צו בד"ה להבין ענין משמח חתן וכלה כי יעקב אותיות יבקע שבוקע בחי' ישת חשך סתרו שבאור א"ס שאינו לא בבחי' סובב ולא בחי' ממלא להיות מאיר בבחי' גלוי וענין תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שיורש התהו כו'.

ו) זח"ב פ' שמות דף ה' סע"ב ר' חייא הוה יתיב קמיה דר"ש א"ל מה חמת אורייתא לממני בנוי דיעקב דאינון תריסר בקדמיתא ולבתר כן שבעים דכתי' כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ומ"ט שבעים ולא יתיר א"ל לקבל ע' אומין דאינון בעלמא ואינון הוו אומה יחידאה לקבל כלהון ע"ש והיינו שע' אומין שלהם ע' שרים שרשם י"ב שרים שבהיכל הרצון ובישראל י"ב שבטים שהם י"ב גבולי אלכסון דז"א ומהם נמשכים ע' נפש, הה"ד יצב גבולות עמים למספר בנ"י וזהו כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל.

זהר משפטים דצ"ה סע"ב וע"ש דצ"ו סע"א, ומכל זה יש לבאר מש"כ בלק"ת בענין שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחותם שהם ע' נפש שבהם ועל ידם הוא העלאה ותיקון הבירורים דזמ"ל דתהו, וע' בלק"ת פ' ראה בד"ה וכל בניך לימודי הוי' פ"ג שעי"ז נתקן ע' תלויה שבתילים סי' פ' בפסוק חזיר מיער ועי"ז נמשך כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו', ועד"ז י"ל ענין ע' פרי החג שמקריבים ישראל כנגד ע' אומות, ועמ"ש מזה ע"פ הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו, והנה בזח"א דף ה' סע"ב ויכולו אית ביה תלתין וחמש תיבין ובקדושה דאנן מקדשין תלתין וחמש תיבין וסליק כולא לשבעין שמהן דקב"ה עכ"ל אפ"ל לפי שהעלאת כל הבירורים שמבררים בששת ימי המעשה מתעלים במעלי שבתא שאז הוא עליית העולמות, ע"כ אז העליי' מה שנתברר מזמ"ל שהם ע' בחי' וכנגד זה נמשך מלמעלה מבחי' ע' שמות דקוב"ה, והיינו בבחי' ע' נפש, ובמק"מ שם פי' ע' שמות דקוב"ה הם המוחין דז"א שהם עם לבושיהם ע' אותיות והם נמשכים בכנס"י, ואפ"ל שזהו ענין ע' זקנים כי זקנים מבחי' זקן שקנה חכמה עמ"ש בבוך תרי"ט ב' ע"פ אספה לי, ובת"ז תיקון כ"ד דס"ח א' פי' שבעים תיבות דקידוש הם כמנין יין וידוע דיין ג"כ גימט' סוד נכנס יין יצא סוד ועמ"ש מזה בד"ה חכלילי עיניים מיין, והיינו כי היין הוא בינה שנק' עלמא דאתכסייא והיין משמח שיצא ההעלם לגלוי, וע' מזה ג"כ בת"ז תיקון מ"ד דפ"ז ע"א, ושם פי' שהיסוד נק' יום השביעי שהוא שביעי לבינה מלמעלה למטה וכל א' כלול מיו"ד וזהו שבעים תיבין דקידוש והיינו מה שמאיר למל', וזהו ג"כ נכנס יין שהוא בינה יצא סוד הוא היסוד י' סוד ומאיר במ' וכמ"ש סוד הוי' ליריאיו ובריתו להודיעם וע' מזה ג"כ בזהר ויקהל דף ר"ו סע"ב גבי כולהו סלקין לשבעין תיבין לאתעטרא בהו שבת דמעלי שבתא, ובדף ר"ה ע"א גבי ונקודה תתאה שהיא מ' נהרא לסלקא לעילא בשפירו דעטרין שבעין חולקין יתיר ויש שם פי' במק"מ וז"ל וסוד ע' עטרין הם נמשכים מז"ת דעתיק יומין המתלבשים בז' תיקוני רישא דא"א עכ"ל, ויובן זה ע"ד מ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי ושם