יד

קיצור הענין [וידבר ה'... באוהל מועד]

קיצור הענין *

(א) נשמות ישראל שרשן למעלה וירדו למטה ועלייתם למעלה תחלה הוא לבחי' למשפחותיכם ע' נפש, והיינו ע"י משה ואהרן שוש' דמלכא ושוש' דמטרוניתא, והירידה צורך עלי', והנה מאין באת מג"ע העליון ולאן אתה הולך ג"ע התחתון וא"כ מהו העלי', אך עיקר העלי' הוא אפי' בעוה"ז, כי יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא שאינו רק זיו, אבל תורה ומעשי' טובים הוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא.

(ב) והעלי' ע"י ב' בחי' מדבר סיני ואהל מועד, מדבר הוא דבר ה' ותוספת המ"ם פתוחה כשמתלבשת בבי"ע, ומ"מ יש בזה ב' בחי' בזמן הבית נק' מדבר לשון ידבר עמים תחתינו שהיו הקליפו' מוכנעים, אבל בזמן הגלות השכינה הוא מדבר וציה, וכך הנפש בגלות במאסר הגוף וכל זה הוא צורך עליי' לברר הנפש הבהמי'.

(ג) ועלי' זו ג"כ בבחי' מדבר דיבורי התפלה ומדברך נאוה רשפי אש צמאה לך נפשי בארץ ציה ודוקא מצד הריחוק (כמו הוציאוה כו'), וכמ"ש דוד הלואי כן בקדש חזיתיך כו', וז"ש עולה מן המדבר, וההתבוננות ג"כ איך שכל העולמות הם רק בחי' מדבר ושממה לגבי א"ס ב"ה כי אין עוד מלבדו, ואתה מחי' כו' (ובי"ע נק' מדבר לגבי עיר מושב מל' דאצילות, אמנם יש בחי' מדבר הגדול והנורא, שלמעלה מאצילות, כמ"ש אשר לא ישב אדם שם, וגם הוא בחינת שממה לגבי א"ס, אוכם הוא קדם עילות העילות).