יד

ונק' אברי' עד"מ כמו אברי הגוף שהם בשר גידים ועצמות ובאין מליחה סרוחה ואעפ"כ שורה ומתלבש בהם חיות הנפש, כך הם עד"מ הרמ"ח מצות שאף שהם מלובשים בעניני' גשמיי' סדר זרעי' כו' אעפ"כ שורה ומלובש אוא"ס ב"ה ממש לפי שהן הן חכמתו ורצונו ית' והוא ית' ורצונו וחכמתו הכל א' כו', והנה כמו למשל א' האוהב את חבירו שמפני אהבתו מחבקו בגופו או בידו, הנה זה וודאי שלא מפני אהבת הגוף עצמו או היד עצמו ממש הוא מחבקו אלא מפני שאוהב פנימיותו וחיותו הוא מחבקו בגופו או בידו מפני שא"א לו לתפוס לו בפנימיו' חיותו בלבד, וכך עד"מ הנה כתי' וימינו תחבקני שהיא התורה שנק' ימינו של הקדב"ה, וכן כשהאדם דבוק בתורה ה"ז קרבת ה' ממש ויחוד אא"ס ב"ה ממש בנפשו, והנה יחוד זה הוא יחוד נפלא ועצום שאין כמוה בגשמיות כו' ולכן נק' לאשתאבא בגופא דמלכא ממש.