ט

וידבר ה' אל משה במדבר סיני

ב"ה, פ' במדבר ה'תקפ"ח

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד וגו', שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחותם וגו' תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן. הנה למשפחותם פי' לבחי' ע' משפחות שיצאו מע' נפש יוצאי ירך יעקב, וכדי להרים ולישא ראש ומוחין של נש"י המושרשים במקור חוצבם בחי' כנס"י (שירדו ונתלבשו בגופי' שאזי הם למטה מבחי' ומדריגת דע' נפש הנ"ל, הנה כדי) להעלותם לבחי' ע' נפש הנ"ל תפקדו אתה ואהרן, שבחי' משה ואהרן הם המעלים ומנשאי' בחי' כנ"י וכמ"ש נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן כי משה הוא שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא. וביאור הדבר הנה נודע שירידת נשמותיהם של ישראל להתלבש בגוף ונפש הבהמי' בעוה"ז היא ירידה גדולה להם ממעלתן וממדריגתן שהי' מקודם לכן שבעודן קשורות במקורן הי' נהנין מזיו השכינה בג"ע עליון ותחתון, אך הירידה צורך עלי' היא, וצ"ל מהו העלי', דהנה ארז"ל דע מאין באת ולאן אתה הולך, פי' שמקור הנשמה היא מאין שהוא בחי' ג"ע העליון והולכת לקבל שכרה לבחי' אן שהוא ג"ע התחתון כי אן הוא למטה במדריגה מבחי' אי"ן שהיו"ד הניתוסף באין הוא בחי' הארת הח"ע המאיר בג"ע העליון שמשם נמשכה הנשמה שהארה זו מאיר בבחי' חכ' שבנפש כח מ"ה וזהו מאין באת, משא"כ אן בלא יו"ד שהוא מלשון אנה הוא נופל על ל' שהוא יש ודבר שיש בו מקום וגבול כמו אנה הלכו האנשים (ביהושע ב') אנה פניך מועדות (ביחזקאל כ"א) וכיוצא בהן דהיינו בחי' ג"ע התחתון שהוא בבחי' מקום וגבול וכמארז"ל בפרק ט' דפסחים העולם א' מששים בגן, וכיון שכן יש לתמוה מהו ענין העלי'. אך הענין שתכלית ירידת הנשמות לא היתה בשביל קיבול שכרה בגן עדן לבד (כי גן עדן הוא רק לפי שעה ועיקר הקיבול שכר הוא לע"ל בתחה"מ ונגלה כבוד ה' עין בעין יראו כו' אלא שאז יהי' בבחי' גילוי ממש אבל עכשיו בעוה"ז יש ג"כ בחי' זו בבחי' היום לעשותן שהוא קרבת אלקי' למעלה מבחי' ג"ע, וזהו העלי' עכשיו בעוה"ז ממש למעלה מבחי' ג"ע רק שלא ניתן להנות בו בעוה"ז דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ולע"ל יהי' הגילוי בבחי' ומחר ליטול שכרם) אלא הירידה היא צורך עלי' גם בעודן בעוה"ז מלובשות בגוף הגשמי, והוא ענין מארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי כל חיי העוה"ב הם שנהנין מזיו השכינה ואין זה אלא זיו כו' משא"כ תשובה ומע"ט נק' בזוהר לאשתאבא בגופא דמלכא (וזהו מ"ש בתניא פל"ט שתורתן ועבודתן של הנשמות נכללים