ח
דאצי' המאיר בהם גלוי אוא"ס, אעפ"י שע"י התפלה מחברים וממשיכים גילוי אוא"ס בשם הוי' כנ"ל אבל זהו רק בדרך כלל אבל העיקר הוא להמשיך אא"ס בכלים דאצילות (דהיינו בחיצוניות הכלים שעי"ז נעשה כלים מכלים שונים לגילוי אא"ס ב"ה עד שיומשך למטה), אך כיצד יגיע לבחי' תורה ותפלה אחר שהנשמה מלובשת בגוף ונה"ב, ע"כ אמרו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, וענין הכובד ראש הוא בנפש וגם למעלה יש בחי' כובד ראש. והענין דהנה ארז"ל בזמן שאדם כו' שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי, פי' ראשי וזרועי הוא מקום הנחת תפילין של ראש ושל יד, הנה אמרו רז"ל הקב"ה מניח תפילין כמ"ש נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו הוא תפילין של יד, ואמרו תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ כו' וכולהו כתוב באדרעאי, ופי' הקב"ה מניח תפילין דהיינו התלבשות גילוי אא"ס עם מוחין ומדות דהיינו תוס' גילוי אור א"ס בע"ס שלא בדרך ההשתלשלות, והוא ע"ד מ"ש ועתה יגדל נא כח אד', יו"ד רבתי, ובפסוק צור ילדך תשי נא' יו"ד זעירא והוא ענין אתוון רברבין ואתוון זעירין כי יו"ד הוא בחי' ע"ס והיו"ד הוא בחי' חכמה הכוללת כל הע"ס, וזהו פי' של מארז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה ש"מ דהיינו שממשיכים תוס' גילוי אוא"ס בכלים דאצי' שלא בדרך השתלשלות, וזהו פי' הקב"ה מניח תפילין, והוא ע"י הנחת תפילין שלמטה דהיינו שע"י שמשעבד הלב והמוח להיות כלים לאלקות ע"י הנחת תפילין עי"ז נעשה כלים דאצי' מוכנים שיתגלה ויומשך בהן גילוי העצמות אא"ס שלא בדרך ההשתלשלות, ובזמן שישראל אינם עושין ח"ו רש"מ מתישי' כו' כמ"ש צור ילדך תשי כו' דהיינו אעפ"י שיש ע"ס באצי' ואא"ס המאיר בהם אבל הוא בצמצום רק לפי"ע להיות מקור לחיות העולמות (וממילא נעשה עי"ז ירידת המדריגות עד שנעשה פירוד והסתר גמור למטה), וזהו פי' קלני מראשי קלני מזרועי דהיינו שאינו מאיר בבחי' ראש ומוחין למעלה תוספת גילוי אא"ס רק בצמצום (וזהו פי' שכינה אומרת, שכינה הוא פי' התגלות אלקות בעולמות, שכינה אומרת קלני מראשי דהיינו שאינו מאיר בה בחי' ראש שיוכל להיות ממנה גילוי בעולמות) וע"ד שאומרים בל"א איך קען ניט משפיע זיין, וזהו פי' כובד ראש למעלה, והוא נעשה ע"י עוונותי עברו ראשי דהיינו ע"ד מארז"ל עוונותיכם מבדילים (פי' עוונותיכם מבדילין דהיינו שבהנשמה הוא מבדיל במקור ושרש הנשמה ולמעלה הוא מבדיל בין עצמות אוא"ס קדוש ומובדל שלא יאיר בתוס' גילוי בבחי' ראש עד שיאיר למטה בעולמות) כמשא כבד יכבדו ממני, והוא ע"ד מ"ש בזהר ובמדרש ע"פ הכבדתי את לבו כבד לב פרעה שהלב נעשה כבד כי חצר הכבד מפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון דהיינו מן הכבד ללב, ולמעלה הוא מ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, מים מצמיחים כל מיני תענוג, מים עליונים הוא בחי' תענוג מהשגת אוא"ס בגעה"ת ובגעה"ע עד רום המעלות, ומים תחתונים הוא בחי' תענוגים גשמיים, ופי' כבד לב שהלב נעשה כבד שנעשה מעורב טו"ר, וזהו כמשא כבד יכבדו ממני שנעשה למעלה ג"כ בחי' כבד, וזהו פי' כובד ראש למעלה ובנפש, וע"ז אמרו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש דהיינו ההכנעה ושפלות מרירות על הריחוק ויתעורר ברחמים ע"ז הוא בחי' נשר ברחמיך הרבים רחם עלינו והוא בחי' תשובה תתאה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.