ז

להתבונן בתיבת שמע שם ע' (שהוא בחי' ע' רבתי כמבואר במ"א), דהיינו שמקור החיות של כל העולמות הוא רק שם והארה מאא"ס, וע"י התבוננות זה מאסף ומקבץ כל כחות פרטי הנפש וכל הרצונות שלא יהי' לו רק רצון א' לאביו שבשמים, וזהו"ע מס"נ שבק"ש שפירושו מסירת הרצון, ומחמת זה נקראו ישראל שר אל לשון כי שרית עם אלקים דהיינו ששולט ומושל (ע"י רצונו שבנפשו האלקי' שהוא בחי' עצם הנפש) על כחות נפש הבהמית להעלותם לבחי' מס"נ, וזהו הוי' אלקינו ע"ד אלקי אברהם (והגם שאינו דומה ממש כי האבות הן המרכבה והוא רק בחי' אתכפייא), והענין ע"ד שאמרו השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא א' כך אין בלבינו אלא א', ולכאורה אם הוא דבר א' ממש מהו כשם וכך בכף הדמיון, אך הענין הוא כי האבות הי' בחי' מרכבה ליחו"ע (דהיינו שכל כחות נפשם אפי' מנפש החיונית נתהפכו ונעשו כלים רק לאלקות) והשבטים היו בחי' מרכבה רק לבחי' יחו"ת, ובנפש הוא בחי' אתכפייא (דהיינו שרצון של נה"א מושל ושולט על כחות נפש החיונית הבהמי' ועי"ז הוא ג"כ אין בלבינו אלא א' ע"י כפיית הרצון על כחות נפשם), וזהו הוי' אלקינו, ע"י כי שרית עם אלקים נעשה ג"כ הוי' אלקינו ע"ד אלקי אברהם, ואח"כ הוי' אחד דהיינו שאלף יאיר ויתגלה בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם עד שיהי' בטלים ממש בבחי' אלף (דהיינו שנעשה התחברות עצמות אוא"ס קדוש ומובדל בחי' אלף פלא בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם), עוד יש פי' בתיבת ישראל דהיינו לי ראש, כי בנים אתם להוי' אלקיכם עד"מ ברא כרעא דאבוה כמו הרגל שהיא בטילה בתכלית להרצון שבראש ועכ"ז היא עיקר מעמד ומצב של הראש עד שמוליכו למקום רצונו, ועד"ז בנש"י כשהם בתכלית הביטול עד שנק' כרעא דאבוהי הם ממשיכים בחי' ראש למעלה (ופי' ראש יבואר לקמן בענין תפילין).

קיצור. עיקר המכוון של התפלה הוא ק"ש, ב"פ בשמע שע"י ההתבוננות נעשה אסיפה וקיבוץ כל כחות נפש הבהמית ונעשה רק רצון א' שהוא בחי' מס"נ בחי' התגלות מקור ושרש נפשו בגוף ישראל כי שרית שליטה וממשלה הוי' אלקינו, ע"ד אלקי אברהם כשם שאין בלבך אלא א' כך אין בלבנו אלא אחד שע"י אתכפייא נעשה ג"כ בחי' הוי' אלקינו (מכיון שבשעת ק"ש אין לו רצון אחר רק להוי' לבדו), ואח"כ הוי' אחד התקשרות אוא"ס בעולמות, ועוד פי' ישראל לי ראש שע"י הביטול ע"ד ברא כרעא דאבוהי ממשיכים בחי' ראש למעלה.

וכ"ז ענין התפלה והתורה נק' לחם, כי תפלה הוא בחינת ריח שהוא רק שהנשמה נהנה ולא הגוף אבל לחם הוא חיות להגוף, ופי' דהיינו התחברות הנשמה בהגוף שיומשך חיותה ואורה בגוף, ועד"ז הו"ע התורה הוא ממשיך בחי' אלקות בהגוף ממש, ולמעלה כתיב לכו לחמו בלחמי דהיינו שהוא בחי' לחם למעלה כמ"ש רעייתי פרנסתי שישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, דהיינו שע"י התורה ומצות ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' מוחין ומדות, כי אא"ס לאו מכל אלין מדות איהו כלל ע"כ צריך להמשיכו על ידי התומ"צ, כי רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברי' דמלכא ולמעלה הוא בחי' כלים