ד

וידבר ה' אל משה כו' שאו את ראש

וידבר ה' אל משה כו' שאו את ראש בנ"י לגלגלתם כו'. ולהבין ענין נשיאת ראש לגולגלותם הנה אמרו רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש וצ"ל פי' וענין כובד ראש אשר הוא הקדמה לתפלה. ומתחלה י"ל מה שלפעמים משמע שתפילה היא יותר נעלה מתורה וכמארז"ל הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו (דמשמע לכאורה שאעפ"י שעי"ז לא ילמוד אפי' פ"א שחרית כו') ופעם אמרו ות"ת כנגד כולם (דהפי' הוא אפי' מענין תפלה הנשנה מקודם בברייתא). ולהבין כ"ז צ"ל מתחלה מארז"ל כל הנותן שלום לחבירו קודם שהתפלל כאלו עשאו במה שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב א"ת במה אלא במה, היינו שקודם התפלה הנשמה הוא רק באפו. והענין הוא (דהנה אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא בראת יצרת נפחת פי' נפחת) כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים היינו שקודם התפילה אינה אלא בבחי' כמו שהי' בשעת נתינה וע"י התפלה היא מתפשטת בכל הגוף. וביאור הענין הנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא בראת כו', ולכאורה הי' צריך לומר מתחלה בראת קודם טהורה, אך הענין דקאי על מעלות