עד

וירד הגבול

וירד * הגבול. בפרדס שהמל' נק' גבול מצד קבלתה מחו"ב. י"ל היינו מקו המדה שמשם שרש הגבול. אך א"כ איך יתפרש כאן ומח' כו' ים כנרת דהוא ג"כ מל' כמ"ש המק"מ ס"פ שלח קע"ה ב'. וע' פרדס ערך כנור, ובסידור בפי' בנבל וכנור. עוי"ל גבול י"ב גבולי אלכסון.

מ"ש הפר' מצד המאציל היא בלי גבול ע' בצדקת פרזונו פרזות תשב כו'.

ענין חול גבול לים ירמי' ה' כ"ב. השם גבולך שלו'. וכל גבולך לאבני חפץ. ואם ירחיב וכו' גבולך בפ' שופטים. כתף כתפו' האפוד שמות כ"ח י"ב. ובין כתפיו דברים ל"ג י"ב. בפי' גבולך לאבני וכו' פי' רבינו * ל"ב נ"ה שהתורה נמשכו בגבולי' וכו'.

גבול כענין תחום וחותם וחומה ולע"ל פרזות תשב כו' ועתידה א"י שתתפשט כו'.

בסידור גבי תוף וכנור מתיקו' דכנור וכנרת חסדי' י"ל אהבה בתענוגי' ותוף וכנור ע"ד ירדן וכנרת.

בפי' עלי עשור שיהי' הכנור י' נימין זהו ומחה אכנרת, או י"ל ומחה אכנרת כענין רוח צפוני' שהי' מעורר כנור דדוד, וה"נ הגבול יורד מצפון ומכה אכנרת והוא מזרחי' צפוני', ע"ש עוד בפי' עלי וכו' בכנור, חיצוניו' וכו'.

ח"צ פ"ט א' נידון ירדן, וירד הגבול כענין מיתקלא. ביחזקאל י"ג גבולי' נגד י"ג מדה"ר. כנור סוף תיקון כ'. ברש"י פ' מסעי תפול לכם ע"ש שנחלקה בגורל כמו הפיל פור וכו' נשמע שהגבולי' נמשכי' מבחי' גבוה מאד כנודע מענין הגורל.

כאן י"ל יותר גבול ענין י"ב גבולי אלכסון דכך נז' ביחזקאל י"ב גבול לי"ב שבטי' ומ"מ שרשן י"ל מי"ג מדה"ר שכן י"ב שבטי' ושבט לוי ע' ויאכילך מן. וגם ענין חול גבול לים י"ל כן כי חול היינו י"ב בקר ע' ביאור מי מנה, וי"ל עכשיו הי"ב גבולי' מבריא' ולע"ל יהי' הגבולי' האלו מי"ג ת"ד כמו בענין מדי חדש בחדשו.

בפרדס שער הנתיבו' פ"ג נתיב א' ולא שזפתו עין איה י"ל זהו מקדם לעין ועמ"ש במ"א ע"פ עין לא ראתה.