עג

כו' שהוא קו המכריע ומטה כלפי חסד וכמ"ש באגה"ק ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום כו' ועמ"ש במ"א ע"פ הזהר ר"פ ויקרא ע"פ ונתתם לי אות אמת, ואז לא תמו חסדיך כי החסד מצד עצמו הוא בלי גבול דאיהו וגרמוהי חד אלא שהגבלת החסד נמשך ע"י שיש כנגדו מדת הדין המעכב אכן ע"י המתקת הגבורות אז נמשך כי לא תמו חסדיך כו' ועוד שעי"ז מאירי' יג"מ דא"א בז"א ואזי הוא בבחי' כי לא תמו חסדיך כו'. והנה מכ"ז יש להבין מ"ש בזהר (ח"ג קל"ג ב') דחסד דעתיק הוא חסד דקשוט, שהוא כענין חסד של אמת, והיינו כי מלבד שהטעם משום שאין לו הפסק מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, עוד זאת כי בחי' תיקון ואמת מאיר בכל התיקונים ע"ד חסד ואמת נפגשו שהחסד הוא להיות גלוי אמת ה' לעולם, ומזה יובן ג"כ ענין חדש תשרי, דכתיב קראוהו בהיותו קרוב וארז"ל אלו עשי"ת ופי' תלמיד האריז"ל בזהר הרקיע בפי' הספרא דצניעותא פ"ב שהוא ע"ד מ"ש קרוב ה' לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת, כי בחדש תשרי שהוא החדש השביעי מאיר תיקון השביעי מי"ג ת"ד שהוא תיקון ואמת כו' והיינו לפי שהוא בחינה שלמעלה מגדר כל ההשתלשלות א"כ הוא קרוב למטה כמו למעלה וכנודע מענין את השמים ואת הארץ אני מלא וזהו ע"ד בכל קראינו אליו, אליו דייקא ולא למדותיו כו', אך איך יקראוהו באמת היינו ע"י התשובה כמ"ש בזהר ויקרא די"ו ע"א בההוא זמנא דמתכשרן עובדין לתתא כו' מאן ישוב כו', והיינו כי עיקר התשובה היא להיות אליך ה' נפשי אשא ועמך לא חפצתי, וזהו בחי' אמת דכולא קמיה כלא חשיב וע"כ למי יחפוץ זולתו ית' מאחר שאין עוד כו', וגם פי' באמת שיהי' קבוע בעבודה ולא יהיו שינויים בין שעת התפלה לכל היום שזהו כמ"ש שפת אמת תכון לעד כו'. וגם זהו הטעם לענין הוידוים שאומרי' בעשי"ת שמשפילים א"ע עד לעפר אשמנו כו' כזבנו כו' עוינו כו' והיינו לפי שאז מאיר בחי' ואמת אשר בבחי' זו כולא קמיה כלא ממש חשיביה, וגם שמים לא יזכו בעיניו כו' ולכן ע"י שמשפילים א"ע לומר באמת אשמנו כו' כזבנו כו' עי"ז ממשיכים אור פני מלך וזהו אמת מארץ תצמח ארץ הוא בחי' שפלות וביטול ועי"ז נמשך צמיחת האמת בחי' כתפוח בעצי היער כן דודי כו'. וגם הנה אין אמת אלא תורה וזהו אשר יקראוהו באמת ב' אמת היינו מלמטה למעלה ע"י תשובה אליך ה' נפשי אשא ונק' באר מים חיים, שהוא בחי' אמת שלא יכזבו מימיו, ומלמעלה למטה ע"י תורה בחי' מעין גנים ג"ן סדרי' דאורייתא שנמשכי' מבחי' מעין הנובע ממקור מים חיים כו' וכמארז"ל הלואי ואת תורתי שמרו כו' המאור שבה כו' שהוא ממקור מים חיים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.