נג

ואופנים שהם בחי' בן כפר ששם אין מאיר בגילוי בחי' גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו לכן אומרים בכי"מ פי' בקשתם שיהי' גלוי כבוד הוי' והמשכות גילוי אלקות למטה.

קיצור. וזהו מי ברא אלה, מי הוא למעלה מהשגה ברא אלה ו"ק, חיבור סוכ"ע הנק' מי בבחי' ממכ"ע ו"ק הנק' אלה.

אך מצרים מצר ים הוא להפך מ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים המעלימים ומסתירים ועוד יש בחי' בנפש מיצר מי מיצר הגרון ויצ"מ מבחי' מיצר מי צ"ל ע"י מ"ב מסעות, ההפרש בין ספה"ע ז' פעמים ז' ובין מ"ב מסעות ז' פעמים ו' שרפים בעלי שש כנפים כי ישעי' בן כרך בחי' גדול ד' בעיר אלקינו, אבל מפני שמשיגים שמקור התהוות היש הוא רק מאין מן הארה בעלמא לכן חפצם ליבטל וליכלל בעצמות אור א"ס קדוש, אבל החיות ואופנים ע"ד בן כפר אומרים בכי"מ שיהי' הגלוי ע"ד גדול ה' בעיר אלקינו ולכן בשרפים שש כנפים ע"ד ש' מ"ב ז' פעמים ו' ואין חושבים מדה האחרונה שהיא מ' שהיא גלוי המדה והם אדרבה בבחי' ביטול והתכללות למעלה והמל' היא המשכה כמו מ' דאצי' נעשה כתר לבריאה כו' ולכן מרבע"ה היה כבד פה שלא יכול להיות נמשך בגלוי למטה אלא ע"ד ש' מ"ב רוח האדם הוא העולה, וזהו מ"ב מסעות עד ירדן יריחו בחי' ריח ואו"מ משא"כ ספה"ע שהוא המשכה צ"ל * בחי' מל' שעורה שעור ה"א בחי' מל' ה"א תתאה שנמשך בשיעורים וגבולים לנשמות ומלאכים נק' בהמה וכל השפעה למטה הוא ע"י מל' דוקא ע"כ הספה"ע הוא מ"ט ימים ועד"ז ההפרש בין שרפים לבין החיות שהשרפים שהן מלמטלמ"ע ואומרים קדוש קדש ו' הם בעלי שש כנפים ואין חושבין מל' של המדות משא"כ החיות שעבודתם להמשיך מלמעלמ"ט באומרם ברוך וכו' ע"כ הם בעלי ד' כנפים כי ההמשכה למטה הוא ע"י ד' מחנות שכינה ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ומהם נמשך אח"כ לרבבות מדרגות ועבודתם להמשיך ברוך כו' שלא יהי' ומשם יפרד לגמרי כ"א יש וביטול.

קיצור. לכן בשרפים שש כנפים ואין חושבין מדה אחרונה שהיא גלוי מרבע"ה כבד פה וכן מ"ב מסעות משא"כ ספה"ע שהיא המשכה היא מ"ט ימים, והחיות שאומרים ברוך וממשיכים מלמעלמ"ט הם בעלי ד' כנפים כי ההמשכה למטה נמשך ע"י ד' מחנות שכינה וכן גם יחוד דזו"נ שהוא תוספות אור וגלוי נמשך אח"כ מהמל' ע"י ד' מחנות שכינה כמ"ש בסידור ד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השני שע"ז הפסוק.

ג) ועתה יובן ג"כ ענין יצי"מ ומ"ב מסעות שבכל יום בק"ש כי הכוונה וההתבוננות בפסוק ראשון דק"ש הוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב הוא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.