מז

החלצו

[החלצו]

ד"ה החלצו ענין שלו' בפשמ"ע י"ל בין סובב לממלא, כי חכמה חיה מקיף בינה נשמה פנימי וכנז' בביאור ע"פ שבת שבתון, ולכן ביוד נברא עוה"ב בה' נברא עוה"ז ג' קוין דה' בי"ע וכו', והם ב' הפכים העלם וגלוי והשלו' יסוד אבא ויצא כברק ע' ביאור וידבר דעשה"ד יחוד חו"ב, פותח את ידיך וכו', ושלו' זה ע"י מקיף דיחידה וכמו קי"ס בעתיקא תליא, וכמו שיומשך מכח המשכיל בשכל הגלוי זהו ע"י בחי' שלמעלה מכח המשכיל, וכן יש שלו' זה בעבודה כי הנה בהנשמה עצמה ג"כ ממלא וסובב ממלא מבחי' בינה שכל המושג, אכן סובב עצם הנשמה היא למעלה מהשכל ולכן אמר ריב"ז א"י באיזה דרך אף שעסק בתורה והתבונן הרבה, והיחוד כענין משכיל לאיתן בד"ה ראה אנכי איתן יסוד אבא יומשך מבחי' משכיל ביסוד אימא נקודה בהיכלא, היכל נש"ב סד"ה כי אתה נרי, זהו שלו' בפשמ"ע ונמשך ע"י התורה משל הקדמוני וכו', פשמ"ט שמאלא אתכליל בימינא, נה"ב מפני שור מהשמאל תוכלל בנה"א וזהו ע"י צדקה וצדקה תרומם גוי