מה

ענוה של משה בחי' ביטול ונחנו מה ובחי' ראי' וד"ל (ויוגבה למעלה מבחי' מזונו' כי מזונו' הם בבינה והוא מגיע להאר' יסוד אבא וד"ל). ולכן יחיד מומחה שהוא חכם מפיר נדרי' מפני שהוא למעלה מבחי' נדרי' שהם בבינה (וכדכתי' ושמע אבי"ה שהוא חכמ' והפר כו') וד"ל. וזהו (הפי' הב' של קדש כו') קדש עצמך במותר לך, פי' כשאינו יכול לאכול שלא לתיאבון אזי ידר נדר לה' שיגביהו את המאכלי' לשרשן שהוא בבינה וישפיל א"ע למטה לחזה דז"א ושם יגיע לבחי' קודש שהוא הארת יסוד אבא שמאיר שם בבחי' גילוי מפני שהוא ארוך כו' כנ"ל וד"ל. (וזוהי שע"י בחי' קדש עצמך במותר לך כפי הב' פירושי' הנ"ל יוכל להגיע לבחי' קודש שהוא הארת יסוד אבא בחי' ראי', וכידוע שא"ס ב"ה בעצמו מלובש בחכמה יותר מבשאר הספירו' מפני שכלי חכמ' היא כלי השגת הביטול וא"ס שורה דוקא בכלי שהיא בטלה כו' כמבואר במ"א, וע"י שיקדש א"ע במותר כו', הן שהוא יכול לאכול שלא לתיאבון יקדש א"ע ע"י הבירור הטוב של המאכל כו' כנ"ל ויגיע עי"ז לבחי' קודש, והן שאינו יכול לאכול כו' וידור נדר כו' וישפיל א"ע ויגיע שם להארת יסוד אבא שמאיר שם בגילוי שא"ס ב"ה בעצמו שורה בו, וזהו כנ"ל מפני שבעוה"ז אין שום סדר וסגנון כלל מפני שהיא המרכז שנמשכי' אליה כל הקנינין כו' לכך יכול להגיע בעוה"ז למדרגה מאד נעלה לבחי' א"ס ב"ה בעצמו בלי שום סדר והדרגה מה שלא הי' יכול להגיע כן למעלה מפני ששם הוא הכל בהדרגה וסדר וד"ל וכמשי"ת אי"ה).

וזהו וידבר משה אל ראשי המטו' לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר צוה הוי' כו', פי' משה הוא בחי' יסוד אבא כי מן המים משיתיהו מן ימא עילא' בחי' חכמ' בחי' ראיי', וידבר הוא לשו' הנהג' שהנהיג והמשיך האור והשפע מן א"ס ב"ה, אל ראשי המטו', פי' מטו' הוא בחי' ז"א כשהם המדו' מטה כלפי חסד כו' והוא כאשר הם נמשכי' ונוטי' כלפי חסד או כלפי גבורה כו' וראשי מטו' הוא קודם שנמשכי' ונוטי' והוא כשהם עדיין בבחי' דעת הכולל חו"ג (והוא בחי' מיתקלא קודם שמכריע כו' שיוכל לנטו' לכאן או לכאן וד"ל כמשי"ת במ"א ע"ש). (ולכן נק' בחי' מטו' מפני שירד למטה ונתגשמו ונתחזקו יותר ע"י המאכל כו' אך בשרשן נק' בחי' שבט וד"ל). לבני ישראל הם בחי' נה"י שיושפע להם מבחי' יסוד אבא שיוכלו לאמר זה הדבר אשר צוה ה' כו', פי' כמארז"ל שכל הנביאים נתנבאו בכ"ה, לבד ממש"ה שניבא בז"ה, ופי' כי כל הנביאי' במראה ודמות אליהם אתודע כו' (והיא אספקלריא דלא נהר' בחי' מל' כידוע בחי' דמות לבד) לבד ממשה שניבא בזה (שהיא אספקלריא דנהרא) פי' זה הוא בחי' ראיי' עצם הדבר (כמו שמראי' באצבע זה הדבר שאנו רואין וד"ל). והוא מפני שבחי' משה הוא בחי' חכמה בחי' ראיי' (יסוד דאבא) ולכן דיבר והנהיג משה לבני ישראל שהם נה"י את בחי' ראיי' שהיא חכמה שיוכלו גם הם לאמר זה הדבר בחי' ראיי' ולא בחי' דמות וד"ל. והוא כמבואר במ"א עמרז"ל השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך פי' שיהי' בכל עסקך בתורה ומצות ובתפלה, בדבורו בתורה וכו', שהדיבור שמדבר