מד

כן כשהמאכל מסתירו קצת ואח"כ כשגוברו בעבודה ומנצחו אזי ניתוסף לו אהבה יתירה בכח גדול ביתר שאת משהי' קודם וד"ל ולכן התענית הוא בחי' קטנו' כי בתענית מקבלי' מבחי' מוחי' דקטנו' לבד ותורה היא בחי' גדלו' כידוע (פי' תורה נק' לחם ואכילה היא בחי' גדלו' המוחי' שמוסיף כח כנ"ל אבל תענית בלא אכילה הוא רק בחי' קטנו' המוחי' אך התענית נצרך לפי שע' כו' וד"ל). וזהו בחי' בע"ת שלמעלה מבחי' צדיקי' גמורי' וכנז' בזוהר הטעם דמשכי לי' בחילא דתאובתא יתיר, פי' כנ"ל שע"י התגבורת שלו על המסך המבדיל הוא בכח יתירה וחזקה כמשל המים הנ"ל, וד"ל. וזהו שקודם ירידת הנשמ' לגוף בעודה עדיין בשרשה באצילות, נקרא' אז בחי' שבט שהוא רך כו' ופי' מפני שאז הם מקבלי' ונהני' רק מזיו השכינה לבד שהוא בחי' ש' אדני כו' אבל כשיורד' הנשמה למטה ומתלבש' בהגוף ומהפכ' את המאכל לעבודת ה' נק' אז בחי' מטה, פי' השבט נתגשם ונעשה בחי' מטה שהוא בהתלבשותה בגוף, אך אף שנתגשמה אעפ"כ יש בה כח גדול וחזק יותר מקודם שירדה כו' ולכן כשיורד' בגוף הצעקה היא אל ש' הוי' למעלה מש' אדנ"י וד"ל, כמשל המטה שהוא קשה וחזק יותר מן השבט, והוא כנ"ל שע"י הבירור שבמאכל שמהפך עי"ז את היצה"ר לטוב וד"ל ניתוסף לה כח חזק ביתר שאת ונעשי' בחי' בע"ת דמשכי לי בחילא דתאובתא יתיר וד"ל. (וזהו הפי' הא' של קדש עצמך במותר לך, פי' כשהוא יכול לאכול שלא לתיאבון כו' כנ"ל יברר ויעלה אותו בבחי' קודש שהוא בחי' חכמ' ששם הוא הבירור כי בחכמה אתברירו ויברר את הטוב שבמאכל ויגביהו למעלה לבחי' קודש וד"ל. והפי' הב' של קדש עצמך כו' ית' לקמן בע"ה בענין נדרי' כו').

והנה נדרים הוא בבינה כי משם הוא מקור ושורש של כל המזונו' כנ"ל, וזוהי ענין הנדרים שיאמר קונם עלי כעולה כו' ומשפיל א"ע למטה מן המאכל ומגביה את המאכל שהוא עלי' כעולה כו', והמשפיל א"ע הקדב"ה מגביהו כו', ביאור הדבר הוא כי זו היא העצה בתורה בפ' נדרי' שכאשר הוא אינו יכול לברר את הטוב שבמאכל (היינו שיאכל שלא לתיאבון כו'), אזי העצה שישפיל א"ע ושידור נדר קונם עלי כעולה כו', פי' כי שורש ומקור של המאכלי' הוא בחיצוניו' בינה כנ"ל, ושם יסוד אבא הוא מלובש ומכוסה בתוך יסוד אימא ולכן אינו יכול להגיע לבחי' יסוד אבא (מפני שהוא מכוסה שם בתוך יסוד אימא כו'), לכן היא העצה שידור נדר שיאמר קונם עלי כעולה כו' שיגביה את המאכל למעלה הימנו שהוא לשורשו לבינה (שהוא למעלה משורש האדם שהוא מז"א כנ"ל) וישפיל א"ע למטה שהוא של חזה דז"א, והמשפיל א"ע הקדב"ה מגביהו פי' שע"י ההשפלה שישפיל ע"א למטה לחזה דז"א יגביהו הקדב"ה, כי יסוד אבא ארוך ומסתיי' בחזה דז"א, ויסוד אימא קצר כידוע ולכן בחזה דז"א שם מסתיי' יסוד אבא בעצמו בבחי' גילוי (בלא כיסוי כי אין מגיע שם יסוד אימא שיכסה) ולכן כשמשפיל א"ע למטה לחזה דז"א כו' יגיע שם להארת יסוד אבא שמאיר בלי לבוש וכיסוי, וזוהי שכל המשפיל א"ע הקדב"ה מגביהו שיגיע להארת יסוד אב"א והוא בחי'