מב

מעלה ומטה (ויש בה בחי' מעלה מעלה ממעלה העליון ומטה מטה וד"ל). וכנרא' שאין כאן בעוה"ז סדר והדרגה, כי רואי' שהתלבשו' הנפש האלוקי' שהיא חלק אלוה' ממעל בגוף החומרי והגשמי שאינו ערכה ומהותה כלל ואעפ"כ היא מלובש' בתוכו ומתאחדת עמו ביחוד גמור דכשכואב לו בשר הגוף מרגיש השכל, וזהו שלא כדרך השתלשלו' והדרגה שצריך להיות הכלי מערך האור דכמו שלמעלה ששם הוא בהדרגה והשתלשלו' עילה ועלול לכן שם הכלי מעין האור והתלבשו' האור הוא בכלי שיש לה' שייכו' עמו (כי מהתעבות האור נעש' כלי כו') אבל אינו מתלבש שם האור בכלי גשמי שאינה ערכו כו' וד"ל. והוא מפני ששם הוא הכל בחי' השתלשלו' והדרגה עילה ועלול כסדר כו'. כי הנה למעלה היא בהדרגה וסדר השתלשלו' עילה ועלול, ויש ד' עולמו' אבי"ע (זה למעלה מזה כו') וכן זלע"ז עשה האלוקי' יש עולמו' והיכלו' הקליפו' ג"כ ד' עולמו' אבי"ע כנגד הקדושה כו' (והנה שם למעלה הקליפו' הם מרוחקי' מן הקדושה כי יש שם בחי' מעלה ומטה בחי' הדרגה כו' והם מרוחקי' מן בחי' מעלה שבקדושה כ"א הם יונקי' מבחי' מטה הקרוב אליהם כו'. אבל בעוה"ז השפל שאין כאן מעלה ומטה סדר והדרגה כי בעוה"ז שהיא המרכז נמשכי' כל הקוין של העיגול למקום א' בלי סדר כו' כנ"ל). ויש בה מבחי' עולמו' אבי"ע דקדושה כו' וכן הזלע"ז עולמו' והיכלו' הקליפו' כו' קרובי' כו' כנרא' שאף נשמת אברהם אבינו ע"ה שהיתה נשמתו מבחי' אצילות ואעפ"כ כשנתלבשה בגוף הי' צריך למול בשר ערלתו שהיא בחי' קליפ' כו', ואף שנשמתו היתה מאצילות כו' גופו הי' מבחי' נוגה משכא דחיוויא (והוא מן הקליפו' והי' צריך למול את הערלה כו'), והוא כנ"ל שמפני שבעוה"ז השפל מסתיימי' כל הקוין כו' ואין בה סדר כו' לכן יכול להתלבש אור בבחי' אצילות בכלי שהיא מנוגה כו' שאינה מערכו כלל כנ"ל וד"ל. (ועמ"ש במ"א בד"ה ויחי יעקב באמ"ץ פי' ויפח באפיו נשמת חיים, לא כמו הדבור שהוא יוצא מהבל הפה בלא כח כלל, אבל אדם הנופח נופח בכח רב, והכח הוא בשביל שצריך להגביה משא גדול, וא"כ לכאורה מהו שנאמר וייפח, מאן דנפח מתוכיה נפח, ולפי הנ"ל א"ש כי להיות התלבשות הנשמה בגוף וכלי הוא התחברות ב' הפכיים שאינן ערוך זה לזה כלל, שנשמת אדה"ר שרשה גבוה מאד מבחי' חכמה דאצילות שזהו פי' אדם הראשון כמ"ש במא"א אות א' סל"ב ושתתלבש בגוף הגשמי שמעשייה הגשמיות לזה לחבר יחד ב' הפכיים כאלו בחיבור ויחוד אמיתי זהו ע"י בחי' כח היינו המשכה מבחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' הדבור ובחי' ממכ"ע וכמו בקי"ס להיות עלמא דאתכסיא בא לידי גלוי ע"ד עלמא דאתגלייא בעתיקא תליא כו' כמ"ש במ"א ועמ"ש בת"א פ' בראשית ע"פ וייצר ה' אלקים אל האדם כו').

ולפי הקדמה זו יובן היטב הענין האמור למעלה דבחי' שבט הוא כאשר הנשמה עדיין למעלה באצילות שאז היא נקרא' בחי' שב"ט כי שם הוא בחי' השתלשלו' והדרגה והוא כמשל השבט היוצא מן האילן כו' כן מקור כל הנשמו' הוא מז"א דאצילות (הנק' בחי' אילנא דחיי כו' שהוא הנק' אילן כמ"ש במא"א אות א' ספ"ח וע' זח"ג פ' אחרי נ"ח א' ובפ' אמור צ"ז א', ובפ' בשלח סו"ב סב"ב, פ' במדבר קי"ח ב', וע' במא"א אות ע' סי"ז בענין עץ).