מ

אבל לגבי או"א גם זה מסתיר, וכמו יוהכ"פ שהוא בבינה אין בו אכילה ושתייה, וכמו העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה כו'. וזהו וידר יעקב נדר כו' והיה הוי' לי לאקים, שעי"ז יגיע לבחינה שגם הוי' נחשב רק בבחי' אלקים דהיינו לגבי עצמות אור א"ס ב"ה, וזהו מקום שבע"ת עומדים, עיין מזה סד"ה שובה ישראל הראשון. ולכן יעקב דוקא התחיל בנדר כי להגיע לבחי' מקום זה זהו דוקא ע"י יעקב בריח התיכון.

עד שידור בדבר הנדור. וגם להבין למה נאמרה פרשה זו אל ראשו המטות דוקא. (ה לקמן ססע"י ד' פי' מטות כענין מטה כלפי חסד ע"ש ובהביאור ססע"י ג' בענין אבל אלו חזקים כמטה). נדרים סייג לפרישות פרישות מביאה לידי קדושה כו' עד לידי יראת חטא והלא כתיב ראשית חכמה יראת ה'. עיקר הקדושה הוא כמאמר אקב"ו, ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, ונרמז בלשון הברכה בא"י אמ"ה, כי חיות כל העולמות הוא רק מבחי' מלכותו ית' שעלה ברצונו ית' אנא אמלוך משא"כ קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד (ה ופי' שמו בד"ה ואולם חי אני דהיינו כח המחשבה. אבל בד"ה אלה מסעי דרוש השלישי פ"ג פי' דהמחשבה וכח המחשבה הם ממכ"ע א"כ שמו ודאי בחי' עליונה יותר, וע' מענין שמו בד"ה עולת תמיד שע"י התורה והנשמות מאיר שמו הגדול בכל העולם ע). והנה כתי' אני ד' לא שניתי, אתה הוא קודם שנברא ואתה הוא לאחר כו', אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי כו' פי' ואני אחרון לאחר שיכלו ימוה"מ וחיי העוה"ב שאז יהיה הוא ושמו בלבד (ה וצ"ע דהא הנשמות משמע שהם נצחיים וע' בספר יונת אלם בתחלת ד"ה בענין הא"ס כ' שהשכליים הנבדלים הם נצחיים ברצון ית' אבל אינם קדמונים עכ"ל, כש"כ לדעת הרמב"ם במ"נ ח"ב פרק * , שאע"פ שחידוש העולם הוא מעקרי האמונה, אבל הפסידו אינו מוכרח, ואע"פ שזה אינו מ"מ הנשמות י"ל שהם נצחיים כמ"ש בלק"ת ד"ה את שבתותי תשמרו ספ"א. א"כ פי' ואני אחרון צ"ל בע"א ממש"כ, ור"ל שאז יהי' גלוי הביטול ולא כמו עכשיו כו' ויאיר שלא ע"י מסכים וגם אפשר לא ע"י מלאכים ע). ומבלעדי היינו באמצעיתא ואין זה אלא זיו והארה ממדת מלכותו ית'. וזהו ד' מלך גאות לבש כו', וזיו נמשך מבחי' מחשבה אנא אמלוך. אבל מהו"ע ית' נק' ישת חשך סתרו פי' חשך ר"ל שאינו מתגלה ממנו אפילו זיו כו'.

(ב) אך עכ"ז אל ה' ויאר לנו הארה רבה ועצומה מקדושה העליונה הזאת (ה ע' בד"ה תקעו בחדש שופר דרוש הראשון פי' כי הרצון עליון יש לו שני בחי' הא' המלובש בחו"ב וזהו שורש המצות הב' הרצון שלמעלה *