לט

ללקו"ת סד"ה וידבר משה אל ראשי המטות

שייך * ללקו"ת סד"ה וידבר משה אל ראשי המטות

והנה איתא במד"ר פ' ויצא פ"ע ע"פ וידר יעקב נדר א"ר אבהו כתיב נדר לד' נשבע לאביר יעקב תלים סי' קל"ב לאביר אברהם ולאביר יצחק אין כתיב כאן אלא לאביר יעקב תלה את הנדר במי שפתח בו תחלה.

והענין כי הנה ידוע ענין במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כמבואר הענין בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה ובהביאור יעו"ש. ושם דימה מעלת בע"ת על צד"ג מענין ל"ת שתלויין בי"ה על מ"ע שתלויין בו"ה ועיין בענין מ"ע ומל"ת בלק"ת ד"ה אלה פקודי המשכן והנה מקום שצדיקים גמורים עומדי' זהו יחוד זו"נ אבל בע"ת מגיעים לבינה וממשיכים יחוד דאו"א, וע"ש ביאור ההפרש בין יחוד או"א ליחוד זו"נ שם, ושם ובד"ה לבבתיני, וזהו שלום שלום לרחוק ולקרוב אך כדי שיגיע הצדיק ג"כ לבחינה זו כענין לאתבא צדיקייא בתיובתא עיין בלק"ת סד"ה להבין ענין יו"ט שני, ובשה"ש סד"ה מי יתנך, זהו ע"י הנדר שהוא בבינה מקום שבע"ת עומדים, והיינו ענין הפרישות גם מהמותר לו שעם היות שזהו מותר לו היינו לגבי זו"נ שהן הנק' ימי עולם שהם מקור להתהוות העולמות.