לט

כי ירידה זו לצורך עליה הוא שע"י ירידת הנשמה למטה יעלה למעלה יותר משרשה וכמ"ש במד"ר ע"פ חותמך ופתילך ומטך חותמך זו מל' פתילך זה סנהדרין ומטך זו משיח שנק' מטה עוזך כמ"ש עוד במד"ר ע"פ הנה מטתו שלשלמה א"ת מטתו אלא מטות שלשלמה מלך שהשלום שלו דהקב"ה שלום הוא המחבר שני הפכים כמו עושה שלום במרומיו במכאל שר של מים כו'. אך יש שלום בפמלי' של מעלה ושלום בפמשמ"ט הוא ענין התחברות הנשמות בגופם גשמיים שהם ההפוכים מן הקצה אל הקצה והתחברות הוא ע"י מלך שהשלום שלו שמחבר כל מיני הפכים זהו מטתו שלשלמה, ועז"נ אז יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי, והוא ע"י עוז דתו' ד' עוז לעמו יתן דוקא במטות שהוא לנשמות שבגופין, לכן המטה חזק יותר מן השבט, גם מטה לשון נטי' ורב חסד מטה כלפי חסד שע"י הנטי' דנפש הבה"מ ששרשם מפני שור ומשמאל שנכלל בימין דנפש האלקית ע"י התו' שמימינו אש דת למו עי"ז מאיר ע"ב חסד כמו אלקי' ברב חסדיך ענני, לכן בראשי המטות נאמר זה הדבר כמו המשיח שנק' מטה עוזך יהי' התכלות זה כמו יבא זה לקבל זאת מזה. והנה אלקינו זה קוינו לו זה הוי' קווינו לו ויושיענו לזה הוא וידבר משה שבחי' זה אל ראשי המטות דוקא לאמר זה הדבר אשר ציוה ה' איש כי ידור נדר להיות חכם מתיר את הנדר.