כט

ראשית חכמה יראת ה', אך הענין הוא דעיקר הקדושה הוא כמאמר אשר קדשנו במצותיו שהמצות הן העיקר והתכלית כמ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם וע"י המצות אשר קדשנו. וביאור הענין זה כי הנה קדוש פי' מובדל וכו' ומהו קדושת המצות זה נרמז בנוסח הברכה בא"י אמ"ה פי' כי מלך העולם הוא ע"ד מלכותך מלכות כל עולמים שחיות כל העולמות עליונים ותחתונים והתהוות מאין ליש הוא ע"י מחשבה הקדומה שעלה ברצונו ית' אנא אמלוך משא"כ קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד, והנה כתי' אני הוי' לא שניתי שגם אחר שנברא העולם אין לפניו שום שינוי ח"ו אלא אתה הוא קודם שנברא העולם ואתה הוא לאחר כו' וכמ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי' פי' אני ראשון קודם שנברא העולם ואני אחרון לאחר שיכלו ימות המשיח וחיי העה"ב שאז יהי' הוא ושמו בלבד כמו שהיה קודם שנברא העולם, וגם מבלעדי פי' באמצעות בין מה שהיה ובין מה שיהי' דהיינו מה שהוא בבחי' הוה בעת וזמן בריאת העולם וחיותו וקיומו מששת ימי בראשית שית אלפי שני כו' וימות המשיח ותח"ה הכל לפניו ית' כאלו הוא ושמו בלבד ואין אלקים והסתר כו' וכמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך אלא אתה שאין זה אלא בבחי' מלך שמלך הוא העולם ואין העולם דבר נפרד חוץ ממנו ח"ו ומלכותך מלכות כל עולמים שמתפשט למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית ולארבע סיטרין מלך מלך וימלוך ואינו אלא זיו והארה ממדת מלכותו ית' המתפשט ומתלבש בעולמות עליונים ותחתונים להוות אותם מאין ליש ולחיותם ולקיימם וכמ"ש ה' מלך גאות לבש שאינו אלא בבחי' לבוש, ונק' זיו השכינה פי' מה ששוכן ומתלבש בעולמות עליונים ותחתונים להיות ממכ"ע אין זה אלא ע"י זיו והארה בלבד וזיו זה והארה זו נמשכה ממדת מלכותו ית' ממחשבה אנא אמלוך (וזהו פי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ותרגומו זיו יקרי' וגם כבוד לשון לבוש קארי למאנא מכבדותא הוא בחי' ה' מלך גאות לבש שבחי' זו יהי' ברוך ונמשך ממקומו ושרשו הוא מחשבה אנא אמלוך) אבל בו בעצמו ובכבודו ית' לית מחשבה תפיסא ביה כלל סתימא דכל סתימין ועליו נאמר ישת חשך סתרו שאין העולמות עליונים ותחתונים יכולים לקבל זיו והארה ממנו ית' מעצמותו ומהותו ממש כי הוא קדוש ומובדל (כי הגם שבחי' שמו ומלכותו ג"כ נשגב מ"מ הזיו מבחי' מל' נמשך ומתלבש בעולמות משא"כ הוא בעצמו ית' אפילו זיו והארה ממנו אין העולמות יכולים להכיל וזהו שנק' ישת חשך סתרו כמו בחי' החשך שאין נמשך ממנו זיו והארה כך מבחי' מהותו ועצמותו אין העולמות יכולים להכיל אפי' זיו והארה כ"א הזיו הוא מבחי' מחשבה אנא אמלוך שהזיו דמח' זו נק' זיו השכינה כו' מלכותך מל' כל עולמים, ולכן נק' הבריאה יש מאין שמקור המהוה היש הוא בחי' אין שאינו רק מח' אחת וזהו כי עמך מקור חיים עמך מה שהוא טפל ובטל לך אבל באורך נראה אור היינו ע"י תומ"צ נמשך זיו ואור ממהו"ע ממש וזהו באורך כו') ולא נערוך אליו קדושתו ואין ערוך לך כו'.