כז

ג) והנה הטעם לזה שהאדם גבוה מדצ"ח אחר שנפלו בשבה"כ, וכן * בהקדים הפסוק נעשה אדם בצלמינו כדמותינו פי' בצלמינו היא בחי' יחו"ע וכדמותינו היא בחי' יחו"ת, יחו"ע הוא בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' השתלשלות שהוא כמו בחי' עצמות אוא"ס שאין עוד מלבדו וכולא קמי' כלא ממש, וזהו פי' בצלמינו מפני שהוא בבחי' הביטול לאור א"ס בתכלית היחוד בחי' חכמה כח מה, עיין בסש"ב פל"ה בהג"ה, אבל בחי' יחו"ת כח השפעות אלקות בעולמות הנפרדים דוקא כמ"ש ומשם יפרד שהרי הם בחי' יש ודבר נפרד בפ"ע, ואמנם אעפ"כ הרי נק' בחי' יחוד והיינו לפי שהם מתבטלים ממציאותם ומשתחוים ונכללים בכל יום באור האלקי כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים כנראה לעין בעולם השפל הזה ג"כ שגם גלגל הירח סובב והולך ממזרח למערב והיינו לפי שהשכינה במערב, וענין ההשתחואה זאת הוא בבחי' הודאה עד"מ כאדם שמתוכח עם חבירו ומודה לחבירו אח"כ שכדבריו כן האמת, והודאה זאת אינה בחי' ביטול העצמי' בבחי' פנימי' ממש אלא רק בבחי' הודאה בעלמא בענין הוויכוח בלבד, וכך למעלה בחי' הודאה שצבא השמים לך משתחוים ומודים הוא סוף מדרגת הביטול וכמו סיבוב תנועת הגלגל וכיוצא שאינו אלא בחי' חיצוניות, וזהו ההפרש בין הודאה לברכה, כי הברכה היא בחי' המשכה מההעלם אל הגילוי ממש בנפשו דהיינו שבחי' גילוי אלקות ממש מתגלה ולא בבחי' ההסתר וההעלם כמו בצבא השמים כו', משא"כ בהודאה כמו סיבוב הגלגל כו' דזהו בא מפני הסתר והעלם אור האלקי וכל שקרוב יותר לה' יותר הוא בבחי' הביטול הפנימי, אך אעפי"כ נקרא בשם יחוד יחודא תתאה כי כולם משתחווים ומודים (הג"ה. וזהו ע"ד שאמרו השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד ופי' בזח"ב תרומה קל"ד א"ב רזא דעלמא עילאה (י"ל בינה שבה מאיר ע"ק) דאיהו לבא דיעקב ורזא דעלמא תתאה (מל' המקבלת מז"א) דאיהו לבא דבנוי, וזהו ענין בכל לבבך ב' לבבות והיינו כי יעקב הוא יחו"ע ע"ד בצלמינו והשבטים הם שורש יחו"ת, עכ"ה).

קיצור. הכח שבאדם נעשה אדם בצלמינו כדמותינו בצלמינו הוא יחו"ע סוכ"ע דכולא קמי' כלא חשיב חכמה כח מה, אבל יחו"ת ומשם יפרד ומ"מ נק' יחוד כי וצבא השמים לך משתחוים הגלגל סובב ממזרח למערב וזהו ענין הודאה וברכה.

ד) והנה השתחוואה הוא למלך ומפני דאין מלך בלא עם שהוא בחי' נפרד דוקא לשון עוממות נק' יחו"ת בחי' מלכות כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים, כנודע כי בחי' הודאה עכ"פ מתפשטת בכל העולמות עד סוף העוה"ז רק בקליפות הטמאות לגמרי כמו לי יאורי ואני עשיתני המה צריכים ביעור, ועז"נ ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולכך אמרו מי