כ

לי ב' מיני שלום שלום בפמשמ"(ט)[ע] ושלום בפמש"(מ)[ט] שהוא ב' מיני מלכיות התחברות דשמו בגימט' רצון שהוא כתר עליון והתחברות עצמיות המאציל עם הנאצלים כמו ישראל בתורה והקב"ה שהוא עצמיות א"ס ושלום הב' (סו)[מ]כ"ע עד חיות שבמרכבה פני שור ומשם הוא שורש (הקב"ה) [הנה"ב] שבאדם שגם שם יאיר אור אלקי שיהי' ביטול הרצון דנה"ב הפך הטבע שיהי' רוח הבהמה היורדת למטה עולת תמיד שתהא עולה כמו רוח האדם העולה למעלה. וזהו עולת תמיד העשויה בהר סיני כמו נעשה שעל כל דיבור פרחה נשמתן ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום ששם נתן להם הכח הזה שיהי' אתכפייא ובטול הרצון דהגוף ונה"ב וריח כזה מעורר בחי' עצמות אוא"ס דשמו הגדול וזהו ההפרש שבין ריח דקרבנות נח שהי' איש צדיק תמים ערבה לו ג"כ וירח ה' את ריח הניחוח והי' תיקון גדול לעולם ואמר ולא אוסיף עוד להכות כל חי עוד כל זרע וקציר וקור וחום ויום ולילה לא ישבתו. אבל זהו בחיצוניות אבל בהר סיני שהקדימו נעשה לנשמע בביטול פנימיות דנה"א ונה"ב הי' להם הכח לעורר למעלה מעלה בבחי' שמו הגדול כמ"ש ומי גוי גדול ערבה לו יותר וזהו שאמר צו את בנ"י את קרבני כו' תשמרו להקריב לי במועדו עולת תמיד העשויה בהר סיני וזהו וערבה לה' מנחת יהודה וירושלי' כימי עולם וכשנים קדמוניות. וזהו המשל המובא במד' שהשני ערבה לו יותר ממה שמצוה להשני לעשות כמו מאכל זה דווקא תמיד.