יז

דגולגלתא שבראש, אך עיקר [המוחין] הוא החב"ד דתורה כנ"ל בענין יום יום וע"י מתגלה השעשועים ותענוג הפשוט דשמו הגדול כי ישראל מתקשראן באורייתא ותורה בהקב"ה כידוע דאורייתא וקוב"ה כולא חד וזהו בראשית ב' ראשית דישראל שנק' קדש לה' ראשית תבואתה וראשית דתורה שה' קנני ראשית כו' קדם מפעליו מאז. ובזה יובן מארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה כמ"ש על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי כו' על שמאסו בתורה. ולכאורה אינו מובן איך שייך לומר על א' שעבר עבירות חמורות כמו ע"ז וג"ע וש"ד שהוא רשע גמור איך מועיל לו עסק התורה הרי נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי ולמשמאלים בה סמא דמותא. אך באמת המכוון על כללות הדור שאם ישראל בכלל עוסקים בתורה דמחכמה נפקת הגם שבפרט יש בהם פושעים בעוונות חמורות כנ"ל ויתר להם גם על ע"ז וג"ע וש"ד, כי על התורה קיום העולם והארץ ולא ויתר על ביטול תורה בכלל שהיא המקור לכללות החיים העליונים דנשמות ישראל בכלל שהם הראש ומוחין ע"י התורה ע"כ ע"ז אבדה הארץ שהוא הגלות ע"י ביטול תורה היינו על מאסם בתורה.

ויובן בתוס' ביאור מה שייך הגלות דוקא לביטול תורה כידוע שהגלות נק' בשם שינה כמ"ש אני ישנה בגלותא וכי יש שינה לפני המקום הלא נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. אך עיקר השינה הוא הסתלקות המוחין וכמו באדם כשהוא ניעור המוחין והשכל והדעת בגילוי בראש וכל דבריו הם בהשכל ונק' אדם א' ד' מ"ם מחשבה דיבור ומעשה שכל מה שעושה ומדבר ומחשב הוא הכל על נכון. אך בעת שינה השכל והמוחין מסתלקין ממנו להעלם הנפש ולא נשאר כ"א כח המדמה אעפ"י שהוא חי אבל החיות הוא בתכלית הקטנות עד שיוכל לקבל ב' הפכים בנושא א' כמו בחלום מה שלא הי' ולא יהי' כלל ומזה יובן למעלה קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא כמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא דלא ידע היינו עד"מ הסתלקות המוחין דישראל לי ראש והתורה והיינו ע"י ביטול ומאסם את התורה דמח"ע נפקת שהוא הכלי לשמו הגדול לכן נשארים הנהגות העולמות בקטנות. וכידוע שיש ב' מיני הנהגות העולמות למעלה, א' כשההנהגה ע"י מוחין וחכמה דתורה כידוע דבאורייתא ברא הקב"ה את העולם ובאורייתא אתקיים עלמא היינו שבהמדות חסד דין רחמים ה(וא כ)[ם ב]דעת וחכמה כמ"ש ובדעת חדרים ימלאון חדר ר"ת חסד דין רחמים והן ע"פ חכמה ודעת דתורה והעיקר ע"י שישראל עוסקים בתורה ועושים רצונו ש"מ אז ישראל הם לי ראש והם העיקר וכל העולמות מקבלים מהם ועל ידם כנ"ל באריכות וגם הע' שרים ואומות העולם מקבלים מהם ועל ידם התמצית דוקא, וכמו הע' פרים שמקריבים בז' ימי החג כנגד הע' שרים כי מלכותו בכל משלה כנ"ל. אבל כשאין ישראל עוסקים בתומ"צ אז הסתלקות המוחין ופנימיות רצה"ע ומתנהג[ים] העולמות מחיצוניות המדות והמוחין כמשל האדם שמתנהג ע"פ מדות וטבע כמו שהוא בטבע חסדן או פזרן או להיפך בטבע קמצנות ואכזריות נק' פרא אדם, היינו שהפזרונות הוא שלא במדה