טז

לה' המלוכה כי אז אהפוך אל עמים כו' והבו לה' משפחות עמים והי' למלך על כל הארץ אבל עכשיו שפעמים הם נפרדים מאלקות כי כל אלקי העמים כו' וכחשו בה' כו' כתיב ממלכה היינו עולמות דבי"ע בקדושה מלכותו ברצון קבלו עליהם, כמ"ש וכולם מקבלים עליהם עומ"ש אבל על עולמות הנפרדים הוא בחי' ממשלה כמ"ש מלכותך מכ"ע וכמ"ש מלכותו בכל משלה, וזהו במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. אך ע"י מי הוא ההשפלה והירידה כזו דשמו הגדול להיות התפשטות אוא"ס למטה מטה עד שאין תכלית הוא ע"י גוי גדול כמ"ש באברהם ואעשך לגוי גדול שנאמר בו כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך, ולכך נק' ישראל גוי גדול שמקבלים משמו הגדול וכמ"ש וקרבתנו מלכינו לשמך הגדול וע"י ההמשכה לכל העולמות כולם וכמ"ש ברוך אתה כו' ואח"כ מלך העולם והם מעריצים ומקדישים וממליכים את המלך הגדול ולכך נק' ישראל לי ראש, וע"ז אמר לא יעקב כו' כי אם ישראל כי יעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה יו"ד עקב שממשיכים מיוד דשם הוי' דשמו הגדול לבחי' עקביים היינו למטה ע"י שישראל שמך לי ראש. וכמו עד"מ הנשמה המחיה את הגוף שממלא את כל הגוף בכל אופני ריבוי התחלקות החיות דרמ"ח אברים אך המשכת כללות גילוי בחי' חיות הנפש הוא במוח ומשם מקבלים כל רמ"ח אברים כל אחד לפי מזגו ותכונתו ולכך המוח מרגיש בכל האיברים כי בו כללות חיות כולם ובכלל הם ג' אברים כללים לבא ומוחא וכבדא והם כלים לנר"נ משכן הנשמה במוח ומשכן רוח חיים הוא בלב והנפש בדם הנפש שמכבד שהוא שולח הדמים והחיות לכל האברים, ועיקר השראת הנשמה הוא במוח כך למעלה תלת שליטין אינון לעילא מוחא ולבא וכבדא, וזהו שאמר לכבודי בראתיו עולם הנשמות יצרתיו עולם המלאכים עשי' עולם המעשה ובכלל שרבוא רבבות עולמות נחלקים בדרך כלל לג' [עלמין דבריאה יצי' עשי' ישראל עלו במח' דבראתי' בכלל שהם] בחי' ראש ומוחין שהם בחי' הנשמה [ויצרתי' הוא בחי' רוח כו' ישראל לי ראש כבי' שהם הראש] ומקור לכל ההמשכות משם הוי', וזהו הוי' אלקינו ועי"ז נעשה מלך העולם, וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית.

אך מ"ש עוד בשביל התורה שנק' ראשית הוא כמ"ש בזהר תלת קשרין מתקשרין ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה שהוא שמו הגדול כמ"ש ישראל עם קרובו ע"י כי קרוב אליך הדבר בפי' כו' זהו הדיבור דתורה ועי"ז וקרבתנו מלכינו לשמך הגדול וכמ"ש על התורה ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועי' יום יום שהשעשועים ותענוג הפשוט דשמו הגדול הוא ביום יום דתורה שהוא תושב"כ דמח"ע נפקת ותושבע"פ בחי' בינה כי יומו של הקב"ה הוא אלף שנה וב' אלפים הוא אאלפך חכמה אאלפך בינה דהתורה שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא ובחכמה ובינה דתורה הם השעשועים ותענוגי הפשוט הנ"ל כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו וכמו ר' אבוה שמצא תוספתא חדתא צהבו פניו שגילוי התענוג הוא במוחין שבראש, כך יובן דישראל נק' ראש לגבי העולמות ונבראים והם הכלי דתלת חללין