י

את קרבני לחמי

את * קרבני לחמי, להבין מהו ואמרת ואמרת ב' פעמים, הנה כל המצות צריך אדם לקיים במחדומ"ע וכן בקרבנות, מחשבה זו תפלה שנקראת עבודה שבלב וכמ"ש בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון פ"ב, דבור הוא תלמוד תורה דקרבנות כל העוסק בתורת עולה כו', ועבודת הקרבנות עצמן כבשים בני שנה הוא המעשה, והנה ואמרת להם הראשון נאמר על מחשבה ודבור דקרבנות ואמרת להם זה האשה נאמר על מעשה הקרבן עצמו, ענין ריח ניחוח שאמרתי ונעשה רצוני (על"ק ספ"ג). וגם להבין למה עבודת הקרבנות תלויה בבהמ"ק דוקא, ויובן בהקדים ענין היום לעשותם ולא למחר בעוה"ב (ע' מזה ג"כ בד"ה אני לדודי דרוש השני פ"ב) ששם אין הבחירה חפשית והוא ענין כף הקלע (וע' פרדס ערך קלע) כי בעוה"ב אין לך דבר שאין לו מקום, ואין להרע שייכות עם הטוב, משא"כ בעוה"ז נמשך הטוב גם במקום שיש רע ולכן אע"פ שעשה עבירה יכול לעשות מצוה, ויכול הוא לשנות את טעמו מרע לטוב. והענין כי הנה בעוה"ב שם נמשך גלוי אור א"ס ב"ה כו' ונעשה רבוי התחלקות המדריגות אין קץ מעולם ועד עולם כו' כדמיון הנשמה המתפשטת בגוף כו', העין מקבל כח הראיה כו', וכך עד"מ כל סדר ההשתלשלות מחנה מיכאל באהבה דוקא, וכשם שאי אפשר לשנות פעולת האיברים לעשות מרגל ראש, כך אי אפשר לשנות גילוי סדר ההשתלשלות בעוה"ב וגילוי זה נק' ממכ"ע כו', משא"כ המשכת אור א"ס ב"ה שבעוה"ז הוא ע"י תומ"צ כו' והמשכה זו הוא מבחינת סוכ"ע כו' שהוא השוה ומשוה קטן וגדול כו', ולכך אע"פ שירד מטה מטה יכול הוא לעלות מעלה מעלה כו' (וע' מזה ג"כ בד"ה אני לדודי דרוש השני פ"ב).

ב) וזהו ענין כח התשובה להשיב החיות הנמשך למטה מטה אל מקורן ושרשן להיות סופן בתחלתן כי זה שירד מטה מטה הוא בבחי' ממכ"ע מלכותך כו', ובכח התשובה ישוב למקורו ושרשו ונעוץ סופן בתחלתן (המל' שבה אל שרשה ע"י הארת כתר עליון כו', כ"כ בפרדס), וצ"ל תחלה אתכפיא דהיינו שאהבת דברים זרים בפו"מ יהי' בבחי' אתכפיא כו' ואזי כח התשוקה הנשאר בלב יתהפך לה' לבדו להיות ואל אישך תשוקתך, לזאת יקרא אשה אש ה', כי מאיש אש יו"ד לוקחה זאת (נ' דמפרש זה האשה אשר תקריבו אשה אש ה', וצ"ע דאשה דקרבן זהו לשון אש, ואש הוא שורש בפ"ע ואינו מלשון אשה, ויש ליישב מאחר דמפרש ג"כ אשה לשון אש ה' היינו אש של בחי' ה"א תתאה, כמ"ש בד"ה והיה לכם לציצית פ"א), וזהו יפה שעה אחת בתומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כי חיי העוה"ב הם בבחי' גלוי ממכ"ע, יחיד חי העולמים מלך, משא"כ תומע"ט הוא בבחי' סוכ"ע, וזהו שובה ישראל עד שהוי' אוא"ס הסוכ"ע יהי' אלקיך בבחי' גלוי, ועז"נ ואהבת את הוי' אלקיך וקאי על אחד דלעיל מיניה כלומר אחד ואהבת דהיינו בחי' יחיד סו"כ יהי' בבחי' גלוי בחי העולמים מלך.