א'תיג

מעצה עמוקה כו' וענין אשר עיניך פקוחות פי' בזח"ג נשא קכ"ט ב' דקאי על א"א ולכן נק' גדול העצה כי בחי' גדול זהו בא"א, ובעקרים מ"ד פ"ט ואמר ירמי' גדול העצה כו' קרא השי"ת גדול העצה להיותו מסבב סיבות ומביא עצות מרחוק כו' לתת לאיש כדרכיו מדה כנגד מדה כו' ע"ש, ויש להעיר מפסוק מגיד מראשית אחרית כו' אמר עצתי תקום כו' בישעי' סי' מ"ו יו"ד וע' ברבות וארא רפ"ט ופי' עצתי היינו מה שהי' המכוון בבריאת העולם שיהי' דירה בתחתונים כו' וזהו ענין גדול העצה כו', נשמע שרש עצה הנ"ל נמשך מאא"ס ממש שהוא הוא לבדו גדול העצה כו' ולפי שאא"ס מלובש בח"ע שהוא התורה ע"כ נאמר על התורה לי עצה ותושיה כו'.

גדול * המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה פ"ד דב"ק ופ"א דקדושין ופ"ק דעכומ"ז ד"ג וכ' התוס' וז"ל משום דהמצווה יש בידו שכר קבלת הציווי ושכר עשיית המצוה ועוד כי יצה"ר מתגבר על המצווה להחטיאו עכ"ל, ופ"ק דקדושין כ' כי מי שאינו מצווה יש בידו פת בסלו שאם ירצה יניח ולא יעשה אבל המצווה דואג לקיים מצות בוראו שהרי אין לו פת בסלו, ור"ל דא"כ המצווה ועושה הוא קבלת עול יותר מבשאינו מצווה שאין בו קבלת עול כיון שיש לו פת בסלו, נמצא הם ג' טעמים הא' קבלת עול הב' שהיצה"ר עומד לנגדו ועכ"ז הוא מתגבר עליו ג' שכר קבלת הציווי. והנה ענין קבלת עול יש להבין ממ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה ועתה יגדל נא כח אד' פ"ב, כי הנה ב' בחי' יש במצות בעשייתם האחד שע"י עשייתם מקיים מצות המלך כו' והב' הוא להמשיך אור כו' ובהביאור שם כי במצות יש ב' בחי' הא' המצוה עצמה לפי שעי"ז יומשך ויעשה יחוד למעלה כו', וזהו הבחי' להמשיך אור ונ' דבחי' זו נמשך מחכ' ושרשה מו"ס חכ' שבכתר, ואמנם בחי' ב' נק' מצות המלך בלא טעם כו' רק קבלת עול כו' והיא גלגלתא דחפיא על מוחא שהוא כתר ועיקר סיבת צד חיבורו לנבראים הוא ע"י בחי' זו כו' ע"ש. וא"כ מי שאינו מצווה ועושה אינו ממשיך מבחי' גלגלתא מאחר שאין כאן קבלת עול מלכות רק שלפי שיפה לו הדבר וא"כ עושה להמשיך אור כמו סגולה או רפואה לכן שרש המשכה זו רק מחכ' ואדרבה ההמשכה מחכמה תלויה ג"כ בגלגלתא ע"ש, א"כ מה שממשיך מחכ' עכצ"ל ג"כ רק הארה חיצוני' אבל המצווה ועושה שיש כאן קבלת עול מעורר וממשיך מבחי' גלגלתא שהוא כתר שה"ע ארך אפים כו' וגם ממילא ההמשכה מחכ' הוא מבחי' עליונה יותר כו' ועמ"ש בענין שמוע מזבח טוב בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו גבי ואותו תעבודו.

קיצור. ענין המצווה ועושה ממשיך מבחי' כתר שהוא רצון ושאינו מצווה ועושה ממשיך מבחי' חכמה, והיינו שלהמשיך מבחי' כתר שהוא מל' דא"ס זהו רק ע"י קבלת עול.

וענין טעם הב' משום שהיצה"ר כו' הוא ע"ד שהמלאכים ביקשו התורה ולא ניתנה להם משום כלום יצה"ר כו', כי הנה הטעם של"ת