א'תיב

במשלי סי' ח' י"ד לי עצה ותושי' אני בינה לי גבורה וברבות נשא פי"ב קרוב לתחלתה דרמ"ז ע"ב ע"פ מעצי הלבנון שבעצת התורה המלובנת בדברים ברא הקב"ה עולמו וכה"א לי עצה ותושי' כו' והיינו כי אורייתא מחכמה נפקת ובה וע"י בריאת העולם והיינו ע"ד שאם הי' בה"ע ע"י רב חסד לבד הי' גם הקליפות מקבלים יניקה וע"י החכ' נמשך במקום הביטול כמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו ובענין ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים שיתף הקב"ה מדה"ר עם מדה"ד וכמ"ש ברבות בראשית ס"פ י"ב וזהו בעצת התורה, ועמ"ש ע"פ ישבעו עצי הוי' דקאי על עצי הג"ע דג"כ יש לפרש לשון עצה, והעצה איך יומשך גילוי שם הוי' בג"ע כו' וזהו ג"כ ענין מעצי הלבנון כו', והנה ענין אני בינה לי גבורה היינו שבינה מלבשת לגבורה דא"א וע' מענין גבורה דא"א בזהר פנחס דרי"ד ב' ע"פ חשף ה' את זרוע קדשו ובהרמ"ז שם, גם ע"ד טוב א"א מגבור ולכן לי עצה ותושי' כי כפיית הדינין ע"י גבורה עילאה דע"י, ועמ"ש מזה בד"ה בחודש השלישי לצאת בנ"י דפי' תושי' י"ל עצה עמוקה מבחי' תעלומות חכמה וענין כפליים לתושי' ב' פעולות שהתורה נותנת עוז וכח בקדושה ומתשת כח נה"ב, ולעו"ז חטא חטאה חטא א' שהוא כפליים כמ"ש במ"א, וע' מענין בינה יתירה ניתנה באשה שהיא תשבע"פ לפי"ז אני בינה י"ל קאי על תושבע"פ, ובמא"א אות יו"ד סעיף י"ט יועץ נק' הבינה כי היא העצה ומתפשטת בנו"ה וממנה כליות יועצות עכ"ל והי"נ הביא מ"ש בזח"ג פ' צו דל"א ע"א וז"ל יועץ דא איהו נהר עילאה דנגיד ונפיק ולא פסיק ודא יועץ לכולא ומשקי לכולא כו' (ענין עצת אחיתופל וענין ונהנין ממנו עצה רפ"ו דאבות, לעומת העצה) וע"ש בזהר פ' צו שזהו ענין פלא יועץ הם חו"ב והם נקודא בהיכלי' וע' בת"א ר"פ לך לך בענין הוא דא עתיקא כו'. והנה בשל"ה בשער האותיות אות מם מתון שאל יבהל בשום מעשה כו' רק ישים עצה בלבו כו' וחושב מחשבות טרם עשוהו כו' חשבתי דרכי ואשיבה רגלי כו' הייתי מחשב בו טרם שאעשנו כו', וי"ל שרש בחי' זו נמשך ממו"ס סבא דעתוהי סתים שאינו ממהר להתפעל והחיפזון והמהירות הוא היפך זה ונמשך ממעשה נערות כו' וכענין נחלה מבוהלת כו' שז"ס עולם התוהו וגם כענין קליטה שכל מה שנקלט ונתעכב השפע יותר אזי הצמיחה בתוס' רב כו', ועמ"ש ע"פ אז ראה ויספרה כו' ג"כ כבי' זהו ענין שנמלך ד' פעמים בינו לבינו והו"ע עצה ולכן שרש העצה מחו"ב הנק' זקנים משא"כ מבחי' המדות שהם בחי' נער ישראל כו' שהחו"ב הם המייעצים איך יהי' הנהגת המדות ומדומ"ע כו' וגם כי בחכ' אתברירו ומקום הבירור הוא בבינה והבירור הוא מה טוב והגון ומה אינו טוב וצריך לדחותו א"כ זהו כענין עצה כו', והנה ע"פ לעומת העצה בפ' ויקרא ג' ט' פי' הבחיי מלשון עץ ומל' עצה כו' והוא מהגמ' פ"ק דחולין די"א ע"א לעומת העצה אמר רחמנא מקום שהכליות יועצות, וע' בשרשים ג' שרשים יעץ עץ עצה וה"ע השדרה ושם בש"י פי' עץ מלשון עצה שהוא מתון עד שמוציא פירות כו', ובירמי' סי' ל"ב י"ט גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות כו' ופי' בר"ח ש"א פ"א דקאי על אא"ס ב"ה שהוא מקור כל העצה כו' וארז"ל ע"פ וישלחהו מעמק חברון