א'תי

זכר, וזהו ותקם בעוד לילה ותתן טרף שביום היא באצילות בחי' מקבל, ועמ"ש בזח"ג פ' בלק דף ר"ד ע"ב ע"פ בוקר אערך לך ואצפה, ובלילה יורדת לבי"ע ומשפיע להם טרף וזהו ענין ידעתה שחר מקומו.

(י) ומעתה נבואה לענין ה"ג הנמשכים בה לעשותה כלי לקבל, כי הנה עכ"ז יש הפרש גדול בין עת הקבלה לעת ההשפעה, שבשעת הקבלה נפתח רחמה והוא עילוי גדול ואל אישך תשוקתך ובעת ירידתה להשפיע בבי"ע זהו צמצום גדול ע"ד הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, וזהו ענין כל טובות כו' אינו אלא מציון כו', ובעת ירידת השפע נסתם רחמה ונק' בתולה. (הג"ה ויש להעיר בפי' בתולה ממשארז"ל ע"פ ותירוש ינובב בתולות מי שלבו אטום כבתולה כו' וכן ועלמות אלו מימרות כו' ולע"ל יפתח ה' לך כו' מה שעכשיו מם סתומה כו' ונבקע הר הזתים עכ"ה).

(יא) וכדי להעלות מבחי' שלבו אטום כבתולה זהו ענין קריאת הגבר, לעולם ירגיז אדם יצ"ט, וגם אתה תדין את ביתי, וענין הצרעה, אעא דלא סליק כו' מבטשין לי' לב נשבר ונדכה.

הג"ה. ולבאר ענין ב' בחי' שבמל' הנז' לעיל אות ז"ח ע"ד עבודה הנה המל' נק' לפעמים בהמה שם ב"ן ולפעמים נק' אדם היינו כשהיא מקור דבי"ע נק' בהמה וכמבואר ע"פ והניף את העומר שזהו ענין שעורה מיכלא דההיא בהמה ושעורה שיעור ה' כו' ואח"כ בשבועות נעשית בחי' אדם והיא עלייתה באצי' וע' מזה ג"כ בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ קול דודי ומבואר עוד מזה במ"א בדרוש ברכת חתנים בענין כלה שזהו ע"ד עליי' מבריאה לאצי' מבחי' בהמה לבחי' אדם, וכה"ג אמרו בגמ' פ"ה דכתובות דס"ג יודע צדיק נפש בהמתו קאי על האשה כו', והנה בחי' זו יש בכל יום שכאשר המל' יורדת בבי"ע להיות ראש לשועלים נק' רוח הבהמה היורדת למטה כי ע"י בהמה אותיות שם ב"ן הוא ההשפעה לבי"ע אבל אצי' אדם שם מ"ה ועמ"ש מזה בת"א ס"פ משפטים בד"ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, גם כמו אדם יש בו כח הדיבור משא"כ בהמה כך אותיות דשם ב"ן שמהם נמשך להיות יש ודבר נפרד ה"ז נק' כרחל לפני גוזזי' נאלמה כו' נאלמתי דומיה מי כמוך באלים כו' שאין אותיות דע"מ מאירים בגילוי ולכן העלי' ביום להיות בחי' אדם צ"ל הכנה לזה לעשותה כלי, וכן באדם הנה כתיב וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע בהמה כמבואר הענין בת"א בד"ה ואלה המשפטים שבחי' אדם הוא שיש לו דעת חזק בעבודת ה' משא"כ בחי' בהמה שאין להם דעת כו' אך מרע"ה ממשיך הדעת גם בבחי' בהמה וזהו ענין ונתתי עשב בשדך לבהמתך ע"ב שין, והיינו ע"י אשר משה הוא מבחי' שלמעלה מהשתלשלות מבחי' עגולים כו' לכן הוא למעלה מבחי' אדם שהוא נשמה דאצי' ומבחי' בהמה נשמות דבי"ע וא"כ יכול להמשיך הדעת גם בבי"ע וזהו ענין משה משה לא פסיק טעמא כו' ע"ש באריכות, והנה עד"ז ממש ענין עשיית הכלי בחצות לילה בא המשכה זו מדעת דעת"י שהוא בחי' שלמעלה