א'תח
ממשתה היין אל גינת הביתן כו' והוא ענין דקוב"ה שהוא ז"א דאצי' קם בכל חצות לילה ואומר על נהרות בבל כו'. (הג"ה. ואפ"ל עד"ז כי הנה ענין הוי' הוא האלקים ז"א הנק' הוי' בעלותו לעתיקא כאלקים יחשב, א"כ מה שהי' תחילה משפיע ונק' הוי' נעשה עתה מקבל ונק' אלקים וזהו עלי' גדולה ע"ד הנ"ל מעליית המל' מבי"ע לאצילות כו', וע' בלק"ת בביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה בענין פי' הוי' בניקוד אלקים כו', עכ"ה). וכמ"כ עד"ז הו"ע תיקון חצות למטה להיות מרגיז לבבו כו' כדי שבשעת התפלה שידבר דברי התפלה יתגלו בדיבוריו ואותיות התפלה כל האורות עליונים דאצי' כו' כידוע שקבען בפה כמ"ש בס"י פי' שבדבור העלין הנק' פה קבע וגילה כל נהורין עילאין כל הנחלים הולכים אל הים כו' ודיבורי התפלה הן הן דבר ה' בתפלה שבמל' דאצי' כמ"ש ואני תפלה כו' אבל כשלבו אטום ומטומטם כאבן לא יוכלו להתגלות בדברי התפלה כל המוחי' עליונים כו' כמו שנסתלקו ממל' כל האורות כו' כשהיא מסתתרת בבי"ע חצות לילה כנ"ל, ויובן זה עפמ"ש במ"א ע"פ אני ישינה ובד"ה ש"ה כו' היינו כחולמים בת"א פ' וישב שנדמו לו שני הפכיים בנושא א' ובד"ה בחדש השלישי בענין אני הוי' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם, ונת' יותר בלק"ת גבי עשי"ת בד"ה להבין ענין הפסוק מי אל כמוך שם פ"ה בענין שאין לכם כלות הנפש מבחי' אני הוי' לא שניתי והעצה לזה הוא אעא דלא סליק בי' נהורא מבטשין לי' כו' ע"ש וזהו עצמו ענין קריאת הגבר לעשותה כלי כי בחי' כלה ה"ע כלתה נפשי וכלה שארי ולבבי ולבא לזה הוא ע"י המבטשין לי' בחי' לעולם ירגיז כו', וזהו ענין שמאלו תחת לראשי, וע' זח"ג קרח דקע"ח ע"ב גבי ועבד הלוי הוא כו'.
קיצורים
(א) לשכוי בינה זה תרנגול, שכוי ל' ראי', לכן שכוי ג"כ לב, הלב רואה, הנותן לשכוי בינה ר"ת הלב כי הוא בעל לב, ושייך למי שת בטוחות חכמה אף לילות יסרוני כליותי, וכן התרנגול קורא מחצות לילה, ומברכין ע"ז להבחין שממנו ילמדו בנ"א לקום בחצות לילה וע' זח"א צ"ב א' ע"פ חצות לילה אקום להודות לך.
(ב) והנה התרנגול נק' גבר ושרשו בחי' גבריאל שהוא גבורה שבחסד ע"כ מעורר לעבודת הש"י, ומקורו מה"ג דאימא הנמשכים במל' לעשותה כלי, וזהו ענין הכרוזים ששרשם מאו"א ושרשם ממו"ס ומע"י וכן טלא דבדולחא גוונא סומקי אתחזי ביה.
(ג) וצ"ל תחלה ענין שכינה במערב, כמו ענין כשבת המלך על כסא מלכותו, שם עיקר התפשטות הארת המל' ומשם מתפשטת הארה בכל מדינות מלכותו כמו"כ ענין שכינה במערב (ע' בסש"ב פנ"ב בענין היכל קדה"ק ששם עיקר השראת המל').
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.