א'תו

ברכות ונחמות שהקב"ה עתיד ליתן לישראל אינו אלא מציון שנאמר מי יתן מציון ישועות ישראל כו' יעו"ש באריכות, והיינו כנ"ל אשר בבחי' זו היא מקבלת כל האורות שלמעלה כו' וע"כ משם נמשכו כל בחי' האלו למטה וזהו ענין ואמונה כל זאת וקיים עלינו כו', אבל בעת אשר היא מסתתרת בבי"ע בלילה להיות ראש לשועלים כו' הוא בהיפוך שנסתם רחמה פי' סילוק העצמות מכל וכל ולא לגלות בה כל שפע שקיבלה מאו"א וז"א כו' והוא כמשל אטימת רחם הבתולה כו' כמשל גן נעול כו', והיינו מפני שתרד השפע בנבראים שהמה בע"ג ותכלה צ"ל השפע בצמצום גדול כדי קבלתם לבד כדי שלא יתבטלו ממציאותם כו' וגם עוד זאת בהיות שלא ינקו החיצונים יותר מדאי ושלא יתגברו בקבלת שפע עד כי ישתעבדו בישראל שהם פנימית השפע אור זרוע לצדיק חי עלמין כו', וכמ"ש בזהר דתרעין דג"ע אסתימו בלילא מפני יראת השודדם בלילה כו'. (הג"ה. ויש לפרש ענין שנעשית בתולה ע"ד שארז"ל ע"פ ותירוש ינובב בתולות מי שלבו אטום כבתולה היין מפקחו וכך כשהיא בבי"ע הנה לגבי אצי' העליון נק' בחי' זו כבי' לבו אטום כבתולה כו' כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לריח שמניך וכן איתא במא"א אות ב' סעי' מ"ד בתולות רעותיה הם ההיכלות הרי ההיכלות דבריאה שאין בהם גילוי האצי' נק' בתולות ע"ד הנ"ל, ועמ"ש עפ"י מארז"ל ועלמות אין מספר אלו מימרות האמוראים שנק' עלמות לשן בתולה ואיש לא ידעה לפי שלא קיבלו עדיין המשכת מ"ד מחכ' עילאה כו' ולכן לע"ל שיהי' הגילוי גם למטה יופתח ויתגלה יסוד דנוק' כו', ועד"ז יובן ענין ירידת המל' לבריאה שאז נעשית בבחי' בתולה כאלו עדיין לא קיבלה טפת מ"ד דחכ' עילאה דאצי' למטה ע"ד יפתח ה' לך את אוצרו הטוב והוא מ"ש במק"מ ר"פ שלח גבי בתר דאולידת פתיחא הוות, וז"ל כי ביצי"מ נפתח מם סתומה דלמרבה המשרה פתח קטן ויצאו ישראל ממצרים אבל לע"ל יפתח הקב"ה מם הנז' באלכסון ותעשה ב' דלתין כו' עכ"ל, וע' בענין ויעבור שנבקע יסוד אי' מחמת ריבוי האורות כו' ואפשר לפרש עד"ז הפסוק ועמדו רגליו כו' ונבקע הר הזיתים כו' בזכרי' סי' י"ד וכ"כ במא"א אות ה' סעיף ו' הר ציון יסוד דנוק' כו' הר הזתים נק' יסוד דאי' כו' וא"כ ענין ונבקע זהו שיהי' הגילוי למטה וכנ"ל עכ"ה).

יא) ואחר כ"ז יובן ענין הנותן לשכוי בינה, כי הנה בהיות רחמה סתום בעת השפעתה לנבראים עד חצי הלילה לכך בחצות הלילה עד הבקר צריכה היא שיפתחו רחמה בתחילה כדי שתוכל להיות קבלת השפע בשמ"ע בשחרית כו' וזהו ענין הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה פי' ההבחנה בין לילה ליום מובן עפ"י הנ"ל דבלילה הוא ראש לשועלים וביום היא מקבלת שפע מלמעלה כו' אך קודם שיאיר היום רוח צפונית בטש בגדפוי דתרנגולא כו' והוא ענין פתיחת הסתום כו'. וביאור זה הנה אנו רואים בתרנגול הגשמי שיכה בכנפיו קודם שיקרא וקריאתו הוא ענין קול התעוררות לעורר את זולתו ויוצא הקול בגבורות וקצת כעס ורגזן כמו אדם שרוצה לעורר לבב חבירו הנרדם יצעק עליו בקול רגזן וכעס עד