א'תב

בביאור על ד"ה חגרה בעוז מתניה בענין אל עליון גומל חסדים טובים שהוא ע"ד המגביהי לשבת המשפילי, וע' בזוהר תרומה דקנ"ב בענין בצלאל בצל אל עליון ובצלאל הוא יסוד) שמי שיש לו זה הכח הוא היכול להשפיע ולגלות כל שכל אפי' לתלמידים קטנים ויהי' לו לשון לימודים (והנה בחי' זו שיך ג"כ בקבלת השפע כמו שיבאר) אך עיקר סיבת המצא לו כח זה, צריך להבין תחלה עיקר ענין כח הצמצום הזה שתחלת התהוותו בעצם המשפיע הוא בעת אשר הוא הי' המקבל את השפע מהמשפיע שלו, והוא כי אנו רואים שיש מי שיכול לקלוט השפע השכל הרבה מאד במוחו ולא ילאה לעולם ויש מי שאינו יכול כ"כ לקבל שפע שכל הרבה בפעם א' וילאה כח שכלו מלקבל, ולא תהי' הסיבה מצד החסרון של המקבל לבד מה שלא יהי' חכם כ"כ כי אנו רואים בשני חכמים שוים שבמה שמקבל ומבין הוא חכם כמוהו וגם יותר ממנו ואעפ"כ לא יוכל לקלוט כ"כ הרבה כמוהו, אך הסיבה הוא שיש כח מיוחד בשכל והוא הנק' יסוד שבמקבל שמקבל כל שפע, ועיקר ענין כח זה הוא שיוכל לצמצם עצמותו ולהפשיט כל מחשבותיו העצמיים וליתן כל כחו רק לשמוע ולקלוט השכל ששומע מהמשפיע שלו, וכל מי שיש בו יותר כח צמצום וסילוק עצמותו פנוי הוא יותר לקבל כל שפע כי כלי ריקן מחזיק.

ח) וזהו ענין ר' זירא דצם מאה תעניתא דלשתכח מיני' תלמוד בבלי, שהמכוון שכשלא הי' כלי ריקן והי' בידו מההשגות הראשוני' לא הי' יכול לקבל השפע העליון דא"י שבא מחכ' כו' ועמ"ש מזה ע"פ ויהי מקץ ובד"ה והאיש משתאה לה מחריש כו' (ועמ"ש מזה בבה"ז פ' וירא עפ"י המאמר שם דקי"ב ע"פ אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ואזי דוקא ותהי לי לאשה להיות בחי' מקבל שכח היסוד בנוק' נמשך ג"כ מבחי' חכ' דוקא ולא מבחי' בינה כי בינה נק' יש להנחיל אוהבי יש וחכ' היא אין וביטול ולכן מהביטול נמשך בחי' יסוד דנוק' שהוא הביטול שיהי' בחי' כלי ריקן להפשיט א"ע מכל מחשבותיו כדי שלא יבלבלו מחשבותיו והשגתו את שפע ההשכלה הנשפע מאת הרב, וכל מה שיניח ויבטל א"ע ביותר ויהי' בחי' חותם שוקע ביותר אזי יותר יהי' ביכולתו לקבל ולקלוט בעומק את השפע כו' ולא יהי' בבחי' פולטת וכידוע ענין הקליטה בשמע"צ, וזהו שארז"ל פ"ב דשבת ד"ל ע"ב כל ת"ח שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה ופירש"י מרירות מחמת אימה, שנא' שפתותיו שושני' נוטפות מור עובר א"ת מור עובר אלא מר עובר א"ת שושנים אלא ששוני', שהענין הוא כדי שיהי' נעשה בחי' כלי ריקן הנק' חותם שוקע ובחי' חלל, שזהו נעשה ע"י היראה והביטול הנמשך מבחי' חכ'. וענין מור מר יובן ממ"ש בענין מרדכי מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא בד"ה יביאו לבוש מל' וזהו ג"כ ענין ששה חדשים בשמן המור כו' ובזה הנערה באה היינו ע"י שמקבלת מבחי' שמן המר שהוא בחי' ח"ע שנמשך בחי' מר להיות יראה עי"ז נעשית ראויה לקבל ולהיות באה אל המלך כי עי"ז נק' בת אבי היא, כי בחי' כלי ריקן הנ"ל נמשך דוקא מצד החכ' דוקא ולא מבחי' בינה וכמארז"ל דברי חכמים בנחת נשמעים, ואף בענין הגבורות יש הפרש גדול בין גבורות