א'שצח

ג"כ עריבות כענין וערבה לה' מנחת יהודה במלאכי סי' ג' ד' וכענין יערב עליו שיחי בתלי' סי' ק"ד ל"ד וכענין כי קולך ערב בשה"ש סי' ב' י"ד, והיינו כנ"ל בענין עזר כנגדו שמבחי' כנגדו נמשך העזר וזהו צחוק עשה לי אלקים שבחי' הצחוק והתענוג העליון נמשך משם אלקים כו' ע"י כי שרית עם אלקים בלק"ת פ' שלח בד"ה אני דפ' ציצית דרוש השני, ועמ"ש במ"א על מאמר הזח"א ס"פ חיי שרה דקל"ג א' בענין תפלת ערבית רשות, ושזהו ענין יעקב משמש במרום ומרום י"ל בחי' ערבות וכמארז"ל פ"ב דחגיגה שבו נשמתן של צדיקים וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים, ונודע דטל הוא בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת וזהו שתפלת ערבית רשות, ולכן בלילה נמשך ויורד הטל ונמשך מבחי' ערבות וזהו ענין תפילת ערבית כו', וגם ערבות פי' בזח"ב תרומה שם שהוא מלשון תערובות וז"ל אמאי אקרי ערבות על דאיהו כליל מאשא ומיא כחדא מסט' דדרום ומסטרא דצפון ואיהו מעורב בין תרין סטרין, ובפרדס בעה"כ ערך ערבות פי' שהוא הת"ת שמכריע בין חו"ג וא"ש לפי"ז ענין יעקב משמש במרום כי יעקב הוא ת"ת ונודע מה שהת"ת מחבר חו"ג זהו ע"י המשכה מבחי' כתר שהוא בחי' עקודים בכלי אחד כמ"ש במ"א. והנה מערב מקבל ג"כ מצפון ודרום כענין סחרא דמדבחא צפונית מערבית מערבית דרומית ועד"ז יובן תפלת מעריב להמשיך מבחי' ערבו' בבחי' מערב כו' שכינה במערב כו' ודו"ק).

ה) ועפי"ז יובן הטעם למה צבא השמים כולם משתחוים למערב דוקא וכבר נלאו הפלסופים למצוא טעם לתנועת וסיבוב הגלגלים למערב דוקא, ובעיקר ענין סיבובם גזרו אומר שהוא מפני התשוקה והאהבה שיש בלבם אל כח אלקי המניעם כו' הוא המסבבם מבלי יוכלו לעמוד בעמדם וכמ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ב פרק ד"ה (וז"ל בפ' ד' יתחייב ג"כ מזה שיהי' לגלגל תשוקה למה שציירוהו והוא הדבר האהוב והוא האל יתעלה שמו ובאלו הפנים אמר שיניע השם הגלגל ר"ל בהיות הגלגל כוסף להדמות במה שהשיג והוא הענין ההוא המצוייר כו', ובפ"ה כ' אמנם שהגלגלים חיים משכילים כו' עובדים את אדוניהם ישבחוהו ויהללוהו שבח גדול ומהללים עצומים אמר השמים מספרים כבוד אל עכ"ל, וכ"כ הרלב"ג בספר המלחמות מאמר חמישי ח"ג פ"ה וז"ל ובכאן התבארו שלשה דרושים יקרים מאד האחד הוא שבכאן שכליים נבדלים הם התחלות אלו התנועות אשר לגרמים השמימיים, והשני הוא שהגרמים השמימיים אשר נראה אותם מתנועעים הם בעצמם בעלי שכל עכ"ל, אך בעל העקרים מאמר ג' פ"ה השיג על דעת זה והעלה וז"ל הגלגלים שהם בעלי גוף ונפש משכלת כמו שהוא מין האדם ושלמותם הוא מושג להם מצד היותם מתנועעים תמיד בפועל להשלים רצון ה' שגזר עליהם להתנועע כדי שיתקיים המציאות כו' כי גם בשכלי' הנבדלים ביאר הכתוב כי כוונתם בהניעם הגלגלים אינה רק לקיים גזירת השם ודברו שגזר עליהם להניעם לא זולת זה אמר הכתוב ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו קרא למלאכים שהם השכליים הנבדלים גבורי כח להיותם מניעים הגלגלים תמיד בכח גדול וביד חזקה ואמר שבההנעה