א'שצז

עכ"ל. וע' בסידור בדרוש האתרוג שבמל' יש הארת אין ע"כ סובל ב' הפכים, ולהעיר מענין עירוב ע"ב רי"ו ומענין יב"ל, אך במא"א אות מ' סי' ל"ה כ' מערב נק' יסוד וגם המל' להיות שרשה עטרת יסוד שכינה במערב עכ"ל, ובפע"ח שער הלולב פ"ג כ' מזרח תפארת מערב יסוד שבו מתערבין כל הארת החסדים כו' ולכן נק' מערב עכ"ל, ואפ"ל שזהו כענין ציון שיש בו ג"כ שני פי' הא' שהוא במל' הב' שהוא ביסוד וע' מזה בפרדס ערך ציון ועמ"ש בביאור ע"פ ציון במשפט תפדה, ולהעיר מהמנורה שנר השישי נק' נר המערבי בגמ' פ' במה מדליקין דכ"ב ע"ב, וע"פ פשוטו נראה כי מערב הוא מלשון ערב ויהי ערב ויהי בקר שאחר ביאת השמש נק' ערב ולפי שביאת השמש הוא ממזרח למערב ע"כ נק' מערב שלשם בא השמש ומתחיל הערב, וזהו ענין שכינה במערב כי מזרח השמש היינו זריחת האור באצי' בחי' שמש הוי' וביאתו היינו מה שמסתיים הקו"ח במל' דאצי' (הג"ה והנה מ"ש הפרדס שהוא ע"ד אעשה לו עזר כנגדו מבואר בת"א פ' בראשית שהעזר נמשך מבחי' כנגדו דוקא כמו המראה שע"י הציפוי הדק המעכב הראי' נעשה אור חוזר כו' ע"ש וכך ע"י המערב שהוא ביאת השמש והוא כנגדו היפך זריחת השמש שמש ומגן הוי' כו' עי"ז נעשה העזר ע"י דאתהפך חשוכא דמדת ערב לנהורא ואזי ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שהוא ענין הוי' אחד ועמ"ש סד"ה וידעת היום, וזהו ענין אם לא בריתי יומם ולילה כו', ולכן שכינה במערב כי פי' שכינה זהו מה שהמל' דאצי' יורדת ונעשית עתיק לבי"ע שהיא שורה בהיכל קד"ק דבריאה כו' משא"כ כשהיא באצי' אין שייך לשון שכינה כי שכינה הוא השראת יחודו בתחתונים וכמ"ש בלק"ת בשה"ש בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה דרוש השני יעו"ש באריכות, ולכן הוא במערב דוקא, אשר ערב זהו בי"ע שנק' לילה ולשם נמשך השראת השכינה אבל בחי' מזרח שמאיר שמש הוי' שהוא אצי' עצמו לא שייך לשון שכינה עכ"ה) ולכן בי"ע נק' מדת לילה וע"כ נק' המל' מערב, וזהו כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו בתלים סי' ק"ג דלמה אמר מזרח ממערב ולא צפון מדרום אלא לפי שבמזרח ומערב ניכר הריחוק יותר שמזרח הוא בקר מדת יום ומערב הוא מדת לילה ערב וחשך ועמ"ש מענין ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה בענין בלילה מאי קא עביד שאט בח"י אלף עלמין כו'. אך הראב"ע בפ' בראשית ע"פ ויהי ערב פי' שערב הוא ג"כ מלשון תערובות וז"ל ערב קרוב מטעם חשך ונק' כן שנתערבו בו הצורות עכ"ל וכ"כ הרד"ק במכלול ערך ערב מפני שהוא עת החשך ויתערבו הדברים שלא יכיר אדם ולא יפריד בין דבר לדבר עכ"ל. ולכאורה אפ"ל עוד דערב נק' כן ע"פ מ"ש ושכבת וערבה שנתך במשלי ג' כ"ד שהוא מלשון עריבות ומתיקות כמו מתוקה שנת העובד ולפי שלילה עת השינה נק' ערב. ועוי"ל בענין שכינה במערב מלשון לרוכב בערבות בתלים סי' ס"ח וע' זח"ב תרומה דקס"ה א"ב, ואפ"ל דערבות הוא היכל קדה"ק דבריאה שבו שורה מל' דאצי', ובענין תפילת ערבית הנק' ג"כ מעריב י"ל שעי"ז ממשיכי' בחי' ישת חשך סתרו להאיר את הלילה או שממשיכים מבחי' לרוכב בערבות או שממשיכים מבחי' תענוג עליון הנק'