א'שצו

ענין דודי צח ואדום והטל יורד ג"כ בלילה בחי' אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת כנודע מענין אני ישנה כו' שראשי נמלא טל כו' וע' במק"מ ר"פ צו.

ג) ולהבין ביאור כ"ז הנה צריך להבין תחילה ענין שכינה במערב כמבואר בגמ' פרק לא יחפור דכ"ה וע' בטור א"ח סי' צ"ד ובש"ע אדמו"ר שם ס"ג דקשה מהו במערב והלא מכה"כ כו', אך הענין יובן עד"מ ממלך בו"ד שיושב על כסא המלוכה ודן כל אנשי מדינתו ומנהיגם ואימתו ופחדו עליהם תמיד הנה קודם שישב על כסא מלכותו לא נק' עדיין מלך (ר"ל שאין ניכר כ"כ גדולתו כ"א ע"י שיושב על כסא המלכות כענין מ"ש וגם ישב שלמה על כסא המלוכה במ"א א' מ"ו וכענין כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו) וכשישב נק' מלך ע"ש שבמשפט יעמיד ארץ הרי עיקר ההתפשטות של מדת מלכותו הוא כשישב על הכסא כו' ומה שתתפשט עוד מלכותו עד שבקצה ארצו נשמע דתי המלך כו' הוא התפשטות דהתפשטות והארה דהארה מעיקר גילוי התפשטות המלכות שהוא במקום משכן כבודו על הכסא דוקא וכל המתרחק אפי' מעט מזעיר ממקום כסאו לא תהי' שם ענין הגילוי של מדת המלכות כל כך וכ"ז מצד גילוי מלכותו, כמו כן יובן למעלה במדת מלכותו ית' דמצד גילוי וזיו מדת מל' דאצי' להחיות רוח שפלים מאין ליש כידוע הרי יש מקום המיוחד ונבדל במדריגה אשר שם בגילוי יותר ענין ההתפשטות של מדת מל' דאצי' ומשם יתמעט הגילוי ע"פ ריחוקי הצמצומים וההסתירות ברבבות עולמות דבי"ע כו' (ע' עוד משל לזה בתניא פנ"ב כמו שבנשמת אדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין וכל האברים מקבלים אור וכח לבד כו' כמו"כ הוא ענין השראת השכינה בבית קדה"ק כו') וזהו שכינה במערב דוקא פי' כי הגם שמצד עצמות המדה לא יהי' הפרש כלל בין מזרח למערב כו' מאחר שאינה עדיין בבחי' גילוי והתפשטות כלל כו' אבל כשנתפשטה מדת מל' והוא הנק' שכינה כח הפועל אלקי בנפעל כידוע הרי יש מקום לישיבת כסא פי' ששם עיקר הגילוי מכל המקומות והוא במערב דוקא.

ד) והנה בעה"כ שבפרדס ערך מערב כ' וז"ל המל' נק' מערב הא' מפני שבו הערב שמש כי שם ביתו, ועוד כי מזרח הוא תפארת וכנגד מזרח הוא מערב שהיא האשה שהיא עזר כנגדו עכ"ל. וע' מזה בזח"א ר"פ ויצא דקמ"ז ע"א ובבה"ז שם בענין האי מערב אקרי מקומו דשמשא וזהו"ע וילן שם כי בא השמש כמ"ש במ"א, ובזח"ג במדבר קי"ח ב' גבי מחנה אפרים ימה כו' עד צפונית מערבית דהא מערב דאיהי ה' בתראה נטלא מצפון כו' ובבה"ז שם וע' שם דק"כ ע"א גבי לבתר צפונית מערבית כו' ואח"כ מערבית דרומית זהו ענין יחוד זו"נ, וע' במדרש במדבר רבה פ"כ בענין הדגלים מזרח משם האור יוצא לעולם מערב אוצרות שלג כו' עד ושכינה לעולם במערב בגבול בנימין כו' ע"ש, עוד כ' הפרדס וז"ל ועוד נק' מערב מפני שבה מתערב ומתבלבל כל השפע עליון ונעשה בו מזיגה יפה