א'שפב

ונזרעה זרע שהמר נהפך למתוק כו' וכמו בקרבן עומר שהוא ג"כ מן השעורים דוקא שהן מאכל בהמה לברר נה"ב שבאדם ע"י בירור זה במ"ט ימי הספירה נמשך אח"כ בשבועות מ"ת גילוי רצונו וחכמתו למטה, משא"כ אם טמאה היא היינו שנטמאה ונתקשרה לג"ק הטמאות ע"י שנבעלה ומעלה מעל באישה כו' ונק' אשת זנונים היא מל' דנוגה שנעשית מקור לג"ק הטמאות, אזי ובאו בה מים המרים שהם הגבורות קשות דק"נ וצבתה בטנה כו' כי אצלה מים המרים הם מתקשרים לג"ק שהם רע גמור ואין להם בירור והם פועלים בה הדין כי עולה ומסטין יורד כו', ורק האשת חיל תוכל לברר המים המרים דק"נ להפכם ממרירו למיתקו כו' דוגמת שהמתיק משה מי מרה כו' וכמ"ש ענין זה ברע"מ פ' נשא דף קכ"ד ע"ב הה"ד ויבאו מרתה כו' כגוונא דנסיונא דסוטה אי סטת כו' ואי לא סטת כו' ע"ש וזש"ש דצ"ז א' רזא דסתרא דא תרתין אחתין כו' שכיון שהמל' מתלבשת בק"נ נעשו כמו תרתין אחתין דוגמת התלבשות נה"א בנה"ב, ולכן בדיקו דאשת חיל סמא דמותא לאשת זנונים ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו ועי"ז ובטן רשעים תחסר להיות חיל בלע ויקיאנו כו', וזהו ג"כ ענין עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כו', וזהו ענין שתושבע"פ נק' ג"כ וימררו כו' שהמל' בהתלבשות בק"נ נק' ג"כ מרה שהרי הם כמו תרתין אחתין, אך אדרבה עי"ז היא מתעלית כו' וזהו ג"כ ענין מעשה דתמר עם יהודה כי תמר נק' ע"ש המרירות בהתלבשותה בק"נ, אכן עי"ז ונקתה ונזרעה זרע שממנה יצאה מלכות דוד ומשיח כו' וזהו ענין דבש תמרים שהמרירו נהפך למיתקא, ועמ"ש במ"א בענין מררי ב"פ מרירות כו', וכן תושבע"פ נקראת ארץ זבת חלב ודבש מתיקות התורה וכמו דבש תמרים כנ"ל.

ברבות כי תשא פמ"ג הנ"ל א"ל משה לא כך אמרת לי במרה כו' הוי מתפלל ואמור עשה את המר מתוק ואף עכשיו חלי מרירתן של ישראל ורפא אותן הוי ויחל משה עכ"ל. דהנה ענין התשובה עי"ז הזדונות נעשו כזכיות, ומבואר ענין זה בת"א סוף דרושי פורים דקס"ה ע"ג שזהו ענין מור שהוא מדם חיה ידוע שנקרש בחטוטרת שבצוארה ונעשה בושם הנק' מר, דהיינו שהמר נהפך לבושם על ידי בחי' כי עם קשה עורף הוא דלשבח קאמר כמ"ש ברבות שם ס"פ מ"ב סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבח כו' היינו אתכפייא אף למס"נ כו' הרי כח קשה עורף הנ"ל להפך המרירות למיתקא ולבושם ממש שהזדונות נעשו כזכיות ממש דוגמת דם חיה שנהפך בעורף שלה למר ולבושם הנ"ל ועז"נ ויחל משה להפך מרירו למיתקא, ונק' בחי' זו רפואה כמו שכתוב ארפא משובתם, כי התורה נק' לחמו בלחמי, אך הלחם מהני לבריא אבל למי שחלה חולי הנפש צ"ל תשובה שהיא מהפכת הזדונות לזכיות ונק' רפואה וזהו חלי מרירתן כו' ורפא אותן כו' וכמאמר סלח לנו אבינו כי חטאנו כו' דלפי שחטאנו ע"כ ההכרח שתרפא אותנו ולא די בהמשכת רצה"ע שע"י תומ"צ הנק' לחמו בלחמי אלא צ"ל המשכת רעוא דכל רעוין והוא ענין הסליחה סלח לנו כו', ועל המשכה זו נאמר ויחל משה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.