א'שפא

בלי גבול זה נמשך דוקא מצד המנגד המסתיר, כי הנפש מצד עצמה היא מוגבלת ושיבא לבחי' בלי גבול זהו ע"י בירור נה"ב, ועמ"ש בד"ה מי מנה בענין אף עשיתיו, ועמ"ש ג"כ בד"ה ואתה תצוה בענין שמן זית, כי ענין הזית הוא שיש בו מרירות כו' והיינו ענין הגוף ונה"ב שמנוגה ומשכא דחויא וכותשים אותו עד שמוציאין ממנו שמן היינו בחי' חכ' כו' וענין כתישה זו היינו להיות בבחי' אתכפיא סט"א ע"י לשארית נחלתו שמשים עצמו כשיריים כו' ע"ש, הרי בחי' השמן שהוא בחי' עליונה נמשך דוקא ע"י בירור הזית שהוא מר היינו מק"נ כו' וזהו ענין שיש יתרון לחכמה מן הסכלות דוקא כנזכר פ' תזריע דמ"ז ע"ב.

ולהבין עוד בזה י"ל ע"ד שנתבאר לעיל שהמלכות נק' מרה והיינו כמ"ש וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, בעבודה קשה דא קושיא בחומר דא ק"ו ובלבנים ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה ברייתא כנז' ברע"מ פ' בהעלותך דקנ"ג ע"א, הרי נק' בחי' תושבע"פ וימררו את חייהם, והטעם ע"ד שנק' תושבע"פ אילנא דטו"ר והרי היא מל' דאצי' ומבואר התירוץ באגה"ק סי' כ"ו וז"ל כשהמל' דאצי' מתלבשת בק"נ כדי לברר הניצוצות שנפלו * בשבה"כ אזי גם המל' דאצי' נקראת בשם עה"ד טו"ר לגבי ז"א דאצי' שאינו יורד שם ונק' עץ החיים והנה התלבשות בק"נ * ה"ס גלות השכינה שמשפעת לחיצוני' כו' עכ"ל, ובמא"א אות ג' סי"ח פי' גלות השכינה הוא רדת מל' של כל עולם לעולם התחתון ממנה עד רדת מל' דעשי' לעולם הקליפות שתחתיה וזהו עיקר גלות השכינה עכ"ל וזהו ענין רגליה יורדות כו' ואזי נק' מר"ה, וז"ש ברות סי' א' כ' שאמרה נעמי אל תקראן לי נעמי קראן לי מרה כי המר וגו', וע' ברבות ברות על פסוק זה מ"ד ד' ובזח"א לך לך פ"א א', ועכ"ז התלבשות זה הוא בשביל הבירור וע"י שמבררת ק"נ נעשית אחעט"ב, וזהו ענין בדיקו דאשת חיל במים המרים ועי"ז ונקתה ונזרעה זרע כו'. והענין מבואר ברע"מ פ' אמור דצ"ז ע"א גבי וההוא קרבנא איהו מן שעורים כו' אשת חיל קריבת גרמה לגבי כהנא רבא כו' והיינו כי שעורים הוא מאכל בהמה שם ב"ן שמברר רפ"ח ניצוצים שנפלו בק"נ, שעורה שעור ה' ה"ג שהשתלשלות הגבורות נמשך מזה גבורות קשות דק"נ וכמ"ש ג"כ בענין פרה אדומה פר ה' ולכן שעורה בשין שמאלית, ומזה נמשך סערת ה' חמה כו' על ראש רשעים יחול, בירמי' ססי' למ"ד כ"ג, וכן מ"ש רוח סערה באה מן הצפון כו' שהוא בג"ק שלמטה מנוגה שהשתלשלותם מנוגה ושם בחי' שעורה כו' והמל' מתלבשת בק"נ לברר ק"נ וזהו ענין בדיקו דאשת חיל שאף שנסתרה ונתלבשה במקום טומאה בחי' אסתר ע"ש הסתר אסתיר פני, ועד"ז נאמר בדוד ויסתר דוד בשדה בש"א סי' כ' כ"ד, עכ"ז טהורה היא ולא נטמאה ח"ו כמ"ש ברע"מ ר"פ תצא דרע"ו א' ובהרמ"ז שם ועז"נ וכבודי לאחר לא אתן כו' ואדרבה על ידי התלבשותה בק"נ מבררת הניצוצים ולכן ע"י מים המרים דק"נ ונקתה