א'שפ

לשמוע, ואפשר ענין החליל של בית השואבה שהוא ע"י ויחל משה כו' היינו ע"י עשי"ת שנמתקו הגבורות כנודע אזי נעשה ממרירו למיתקא ולכן מזמרין בחליל שמתוק קולו כו'. ואפשר ג"כ ויחל מלשון יהללו שמו במחול, ראש חולה עיגול, שע"י מה ממתיק הגבורות ע"י שממשיך מבחי' סוכ"ע העיגול הגדול כענין ועתה יגדל נא כח, וע' בהרמ"ז ר"פ חקת מתיקין מצד הדעת כי בו מתחברים החו"ג ונמתקים הגבורות עכ"ל, ובזה יובן המדרש ויחל משה אבל בימי דניאל כתיב לא חלינו כו' ע"ש בכי תשא פמ"ג והיינו כי משה הוא בחי' דעת וזהו משה מלגאו ויעקב מלבר כי יעקב תפארת ומשה דעת פנימיות התפארת וע"כ משה דוקא יוכל להמתיק הגבורות כו' כי הדעת ממשיך מהכתר ע' בת"א ע"פ ויקהל משה ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים, ועו"ש בהרמ"ז לפי שע"י הדעת נעשה חיבור ויחוד פנימי דחו"ב כו') כיצד כו' כיון שבאו ישראל למרה כו' המים הללו למה נבראו כו'. י"ל מרה הוא ק"נ המעורב טו"ר, ובמא"א אות מ"ם סצ"ב מר מצד הדינים כו' גם המל' נק' מרה כשהדינים גוברים בה כו' ב"פ ש"ך דינים גי' תמר מר"ת נפש במרירותה עומדת עכ"ל, והי"נ שם הביא מהלק"ת פ' בשלח ע"פ ויבאו מרתה ב"פ ק"ך צירופי אלקים גי' מר, ומהמא"א נראה היינו אחיזת ק"ך צירופים של החיצונים בק"ך דקדושה, עו"ש במא"א סצ"ד מרה נק' לילית אחריתה מרה כלענה עכ"ל, והי"נ הביא מהזח"ג פנחס דרל"א. וז"ש רז"ל פ"ט דב"מ דק"ז מחלה זו מרה כו' וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן, כי ק"נ הנק' מרה היא מקור כל מחלה שלכן שכינתא היא מרעא בגלותא וכמו החולה מתאוה לדברים רעים כך הוא חולי הנפש כו' וכולן פת שחרית היא התורה הנק' לכו לחמו בלחמי, ושחרית ע"ד השכם והערב עליהן בביהמ"ד, במלח היא הקבלה שנותן טעם בפת וקיתון של מים הוא תושבע"פ מבטל ק"נ וכמו במרה נמתקו המים ע"י ויורהו עץ היינו התורה שנק' עץ חיים היא כו'.

וז"ל הפרדס בעה"כ ערך מרה היא מסט' בישא חרבא דמלאך המות כו' תלויה בכבד זרזיר אצל עורב מפני שהוא מינו עכ"ל ובערך יותרת הכבד האריך בזה וסיים וכמו שיש בקדושה זכר ונקבה כן בצד הטומאה כבד זכר ויותרת נקבה והוא ענין המרה כו', ועמ"ש במ"א ע"פ כבד לב פרעה, וא"כ מים המרים הם מ"ן דקליפה שלעומת באר מים חיים דקדושה כו' ע"ד המבואר בזח"ג דרס"ו ע"א בענין אותי עזבו כו' לחצוב להם בורות נשברים, וכמו"כ יש ענבי ראש אשכלות מרורות ופי' בזח"א מקץ דף קצ"ב ע"א שהם דינים הקשים, וע' בפ' תרומה דקמ"ד סע"א ובמא"א בערך ענבים באות ע' סכ"ה ובערך יין אות יוד ס"י שיש יין דקדושה ויין דקליפה. ועכ"פ עיקר מרה היא ק"נ ואף שהמל' נק' ג"כ מרה היינו ע"י התלבשותה בק"נ כמ"ש רגליה יורדות כו', וזהו שהי' משה מהרהר כו' מוטב הי' אלו לא נבראו, היינו כי למה נבראו הקליפות והיצה"ר עד שיש מלחמה עצומה להכניעם, א"ל הקב"ה לא תאמר כן כו' עשה את המר מתוק כו', והיינו כמשנ"ת בד"ה אלה מסעי קושי' זו ותירוצה שהוא כמ"ש רז"ל ע"פ והנה טוב מאד טוב זה יצ"ט מאד זה יצה"ר כי דוקא ע"י שהיצה"ר נהפך לטוב יבא לבחי' מאדך בלי גבול, שבחי'