א'שסט

שולטי' אלה מבחי' הקליפות אך ע"י קיום אלה המצות אזי לע"ל מי אלה כעב תעופינה) יכפר עליכם סתם מאן דלית לי' שם ידיעא ולא אתפס בשם ולא אתרמיז בשום אות וקוץ כלל (עיין ביאור ולא אבה דהכתר נרמז רק בקוצו של יו"ד אבל בא"ס ב"ה לא שייך גם זה), כי שמות ההוי' מורים על התהוות מאין ליש להיות ממכ"ע וסוכ"ע כו', עד וזהו לפני הוי' תטהרו בטרם שנאצלו בחי' ההויות, ומזה יובן מה שנק' אין כיון שא"א להגבילו ולרמוז עליו בשום שם, כי החכמה נק' חכמה וכיון שנק' חכמה אף שהחכ' היא א"ס לכן אין לקרותו אין שהרי יש קצת תפיסת המהות, אבל א"ס ב"ה שא"א לרמוז עליו בשום מהות ובשום שם, כי הוא מרומם ומתנשא מהם ע"כ נק' אין, ועיין בפרדס שער השמות, ועיין בפרדס שער י"ט הוא שער שם בן ד' פ"א במ"ש ואל יעלה בדעת המעיין לומר כי מה שאנו אומרים שם העצם ר"ל עצמות המאציל, חלילה כי זה דבר בלתי הגון כמו שביארנו בשער אם הא"ס הוא הכתר בפ"א אלא כוונתינו באמרינו שם העצם שהוא עצם הספירות פי' שם הכולל כל עצמות הספירות וכו' עכ"ל, ובשער אם הא"ס הוא הכתר פ"א די"א עמוד ג' כתב וז"ל עוד נבדל הבדל שלישי כי לכל הנאצלים יש להם שם משמות הקדש שהוא מגבילם אשר בו יקרא הספירה והנאצל ההוא כענין אהי' בכתר וי"ה בחכמה וכן לכל שאר הספירות כמו שביארנו בשער הראשון בפ"י, ושם בן ד' כולל כל האצילות כולו כו' משא"כ בא"ס המאציל ב"ה שאין שם ונקודה שנוכל לכנותו, אלא מחוייב המציאות כו' עוד ייחסו אליו שם אין סוף עכ"ל, ולענ"ד אפשר לקרוא אותו יחיד קדמון, והח"ה שער א' ר"פ יו"ד כ' שי"ל בו ג' מדות והן שהוא נמצא ושהוא אחד ושהוא קדמון, אך יקשה להבין משארז"ל עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, משמע לכאורה דגם עצמות המאציל שייך לו שם דהיינו ענין הי' הוא ושמו לבד, ועיין מזה ג"כ בפרדס שם פרק הנ"ל דף יו"ד ע"ב שנזכר קושיא זו ולא נזכר שם תירוץ ע"ז, ועיין עוד בפרדס שער עצמות וכלים ושם ס"פ שישי בענין אבל אנת לית לך שם ידיעא שאין ערך הספירות אל הא"ס כערך המלאכים לגבי הספירות, כי המלאך נק' בשם הספירה והספירה בשם הפעולה כענין הגיבור גבריאל, ולא כן בא"ס כו', אך התירוץ על הי' הוא ושמו לבד י"ל דאיתא במד"ר פ' בראשית פי"ז אני הוי' הוא שמי שקרא לי אדה"ר, ובמד"ר פ' חוקת איתא ג"כ הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי, והיינו כי בודאי הי' בו מעולם ומקדמות היכולת לברוא את העולם, ולברוא העולם שהם בעלי גבול זהו ע"י שיצמצם א"ע להאיר בהם בבחי' גבול, דאל"כ לא יוכלו לקבל והיו כלא היו, וצמצום זה הוא ענין היו"ד דשם הוי', וא"כ זהו כעין מ"ש העה"ק ח"א רפ"ח, כי משלימות הא"ס שלא יחסר בו כח הגבול ג"כ, ר"ל להוות נמצאים בעלי גבול זהו ע"כ ע"י שיוכל לצמצם א"ע להאיר בבחי' גבול, וזהו ענין שם הוי' שמהוה את כל ההויות ובחי' כח ויכולת זה היה כלול בו מעולם זהו הנק' שמו, וזהו הי' הוא שמו בלבד * .