א'שסח

בשתים יכסה פניו זהו"ע קדוש האחד שלמעלה מהשכל שמתלבש בחו"ב הנק' פניו, ובשתים יכסה רגליו בחי' נו"ה כנ"ל, ובשתים יעופף מ"ב מסעות הנ"ל, חג"ת, ג"פ קדוש חב"ד חג"ת נה"י, ביד משה ואהרן, משה שוד"מ שיהא קדוש שורה בתוך מיעיו והוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ואהרן שודמ"ט, וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם, מקור, ואח"כ ואלה מסעיהם למוצאיהם, ועמש"ל בד"ה ראשי המטות סעי' ב', ועיין מענין מ"ב מסעות בלק"ת.

ועמ"ש מענין אלה מסעי, בבוך במדבר פ' מסעי דף ש"ס ודשע"ט עד דף שפ"ה, ובבוך תרטו"ב ח"ב דקנ"ח סע"א, ועמ"ש מענין מי ע"פ מי יתנך כאח לי, ומ"ש בלק"ת בהביאור בשעה שהקדימו בענין מי יתן והי' לבבם זה מי יתן מציון ישועות ישראל, ומ"ש מענין שש כנפים דשרפים ע"פ ויקחו לי תרומה וע"פ שרפים עומדים וקרא זה אל זה ואמר, ומ"ש בבוך שמות ע"פ ויקחו לי תרומה, ומ"ש ע"פ מכנף הארץ זמירות שמענו, ומ"ש ע"פ כי גדול כים שברך מי ירפא לך.

בענין ויכתוב משה את מוצאיהם, מהו מוצאיהם פי' באוה"ח יום שיצאו ממצרים, והפנ"י ר"פ מסעי פי' כי כל המסעות האלו ע"פ ה' נאצלו מעולם העליון ברוחניות עד שנתגשמו בעוה"ז, א"כ מוצאיהם היינו מקור של מ"ב מסעות, ולפי' האוה"ח יום שיצאו ממצרים אפ"ל מוצאיהם זהו ע"ד אל מוציאם ממצרים, והנה מקור מ"ב מסעות י"ל שם מ"ב, אך י"ל ג"כ מקור שם מ"ב כי הנה שם מ"ב נמשך מכ"ב אתוון דאורייתא ועשרה מאמרות ועשרת הדברות, והנה בע"מ זהו מי ברא אלה דהיינו אלה תולדות השמים והארץ, וכן בעשה"ד, שהן כללות כל התורה שנאמר בהם ג"כ אלה העדות והחוקים ונמשכו מבחי' מי כמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד יחידו של עולם, במד"ר ר"פ חקת, וזהו ג"כ מי יתן והי' לבבם זה, כי מי ברא אלה, ואלה שמות בנ"י, מי יתן מציון, ולכן בעשה"ד נאמר וידבר אלקים אשר אלקים פי' מי אלה, וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם מקור שם מ"ב הוא מהנ"ל שהן כח"ב עשה"ד אנכי זהו כתר ע"מ בראשית זהו חכמה כ"ב אותיות זהו מבינה כמ"ש בת"א בד"ה ועשית ציץ גבי ופתחת עליו פתוחי חותם ובהביאור שם, והם מקור שם מ"ב, כי שם מ"ב ז"פ ששה היינו ז' המדות ומוצאיהם ומקורם הוא כח"ב, ואלה מסעיהם למוצאיהם היינו העלאת ז' המדות בכח"ב, וא"כ גם עכשיו לבוא לבחי' זו זהו ע"י אותיות התורה וע"מ ועשה"ד, ואפ"ל אותיות התפלה שרשם מאותיות ע"מ כי התפלה להתבונן מי ברא אלה, ואותיות התורה בהם מאיר עשה"ד שהוא ג"כ מי ברא אלה כנ"ל, ובלק"ת פי' מוצאיהם מקור נש"י י"ל כי ג' אבות ג' ידות יד הגדולה כו' וג"פ י"ד הוא שם מ"ב.

מה שנק' ע"ק אין י"ל ע"ד שפירש בלק"ת סד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון (בן כרך גדול בעיר ע"כ תשוקתו למעלה מבחי' זו דהיינו לבחי' מי זהו ע"ק, אבל חיות ואופנים בן כפר שם אין גילוי בחי' גדול כו' בעיר ע"כ תשוקתם להמשיך בחי' זו דגדול בעיר שהוא ז"א כו', ענין על אלה אני בוכי' בחי' אלה מועדי הוי' שהי' בחי' יראה את פני ראו מי ברא אלה, ובגלות