א'שסז

שהוא חג"ת זהו"ע לך ה' הגדולה כפי' השני, ומבחי' אלה מאיר בעיר אלקינו ע"ד אלה פקודי המשכן עכ"ה). והנה ע"י הגילוי בבחי' השגה ענין מי ברא אלה, מה שאין ערוך, זהו ענין והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים, שבחי' הרעש נמשך ממה שמשיגי' איך שהיש בטל לאין לבחי' מי ברא אלה, ולא כמו שנראה היש ליש ודבר נפרד כו' (הג"ה, ומ"מ השרפים שאומרים קדוש הם למעלה מהאופנים ברעש שאומרים ברוך, כי בכה"מ זהו כענין גדול ה' בעיר אלקינו כבוד הוא מ' עיר אלקינו כו' וברוך כבוד הוי' זהו ענין גדול הוי' בעיר כו', אכן השרפים שאומרים קדוש שהוא מובדל זהו ע"ד לך הוי' הגדולה כו' בחי' מי, ואפ"ל שב' בחי' אלו זהו ענין בצלמינו כדמותינו שנת"ל בד"ה ראשי המטות עכ"ה) ואומרים ברוך כבוד הוי' בחי' מל', ממקומו מבחי' דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, והנה זה הי' גלות מצרים מיצר ים, ההיפך מי, כשלבו קשה ואין נתפעל כלל מבחי' מי ברא אלה (הג"ה י"ל כי פלג אלקים זהו כי שם אלקים מסתיר שיהי' נראה היש ודבר נפרד, ואזי יש יניקת החיצונים, ומב' אותיות אחרונים דשם אלקים שהוא אותיות ים יונקים מצרים מצר ים, אכן כאשר נפלג ונחלק שם אלקים שיהי' ב' בחי' מי אלה, דהיינו ענין מי ברא אלה, אזי מלא מים וחסדים ור"ל שיהי' הגילוי איך מי ברא אלה, ואזי ברוך כבוד הוי' ממקומו, גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו, וזהו אשר הוצאתיך מאמ"צ להיות לכם לאלקים ששם הוי' ממש יאיר בבחי' אלקים כמ"ש יעקב והי' הוי' לי לאלקים כמ"ש בת"א פ' וארא סד"ה וידבר אלקים כו' וארא כו', ועיין בפרדס שער עשרים הוא שער השמות פ"ח מענין שם אלקים שהוא בבינה שזהו ע"ד מי אלה, וע"ש ס"פ הנ"ל, נמצא יש הפרש גדול בין שם אלקים שהוא בחי' הסתר שאזי הוא במ' או בגבורה אבל בחי' מי אלה זהו בבינה ששם גילוי ע"ק, ועל"ק בד"ה והנה באר בשדה סעי' י"א, וזהו צחוק עשה לי אלקים שהצחוק והתענוג עליון נמשך משם אלקים המסתיר ע"י ביטול היש לאין שאז נפלג שם אלקים ונמשך גילוי בחי' מי היינו מי ברא אלה כו', ועמ"ש בפי' הפסוק בין עובד אלקים לאשר לא עבדו למה נק' עובד אלקים דוקא אלא כי שמש ומגן הוי' אלקים ומבחי' מגן ונרתק נמשך ההסתר וע"י העבודה שמהפך טבעו עובד ומתקן שם אלקים שלא יהי' מסתיר ואז הו"ע ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שהוא ענין מוציא חמה מנרתקה והיינו ע"י היפוך טבעו הנעלבים ואינן עולבים, ועד"ז השיר שעל היין משמח שם אלקים ע"י נכנס יין של תורה יצא סוד הוי' ומתגלה בשם אלקים ואזי י"ל נעשה פלג אלקים שמבחי' שם אלקים נעשה מי אלה, עכ"ה).

יצ"מ לארץ טובה מ"ב מסעות ז' מדות כל אחד כלול מוי"ו ולא מזיין כמו בספירת העומר כי כאן הוא העלאה, והנה למטה המ"ב מסעות הוא להפך ז' מדות הרעות, כמו מדת אהבה יהפך לקדושה ואהבת את ה', וכן יראה להמשיך עליו יראתו יתברך, ותפארת לאסתכלא ביקרא דמלכא, ובחי' נצח שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו כי נצח הוא לשון נצחיות דהיינו ענין שחכמתו מתקיימת, ושם מ"ב זהו ענין השרפים שש כנפים וגם אומרים ג"פ קדוש,