א'שסג
בעיר אלקינו לכן אומרים בכי"מ, פי' בקשתם שיהי' גילוי כבוד הוי' והמשכת גילוי אלקות למטה, וענין ההפרש בין שש כנפיים לד' כנפיים יובן מענין המסעות שהיו מ"ב, היינו ז' מדות שכ"א כלול מו', ואין חושבין מדה הז' שבכל ספי' בחי' מל' והטעם לזה כי בחי' המל' שבכל מדה הוא גילוי המדה כמו גילוי אהבה כו' כמו שכללות בנין פרצוף המל' בפ"ע הוא גילוי דבר ה' בעולמות שהגילוי לזולתו הוא ע"י הדיבור, ולכן מבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון מל' דאצי' כתר לבריאה כו' כמו"כ בכל מדה וספי' בחי' המל' שבה הוא גילוי המדה ובאמת הגילוי וההשפעה למטה לזולתו הוא ירידה ובחי' יש כו', ולכן נאמר במרע"ה כבד פה וכבד לשון כו', כי רוח האדם בחי' מ"ה לעלות למעלה בעליות וביטול באא"ס ב"ה ולא לירד ולהשפיע למטה כמ"ש במ"א, לכן ענין המסעות הן הכל בחי' עליות באוא"ס ב"ה עד ירדן יריחו כו' בחי' ריח מקיפים דאא"ס לכן לא נצרך הי' בחי' המל' שבכל מדה וספי' שהוא להיפוך גילוי השפעה למטה כ"א עצמיות המדות שהן ששה ולכן הי' מ"ב מסעות ז' מדות כל א' כלול מו' משא"כ בספה"ע שעורה מאכל בהמה ושעורה שעור ה' בחי' מל' שמאיר ונמשך בשיעורים וגבולים להיות למאכל למזון ולנשמות ומלאכים דבי"ע שנק' בהמה פני ארי' פני שור כו' וכידוע בפי' הכוונה היום יום א' לעומר שהוא המשכת אלקות למטה לברר בירורי נוגה דבי"ע, וכל השפעה וגילוי למטה הוא דוקא ע"י בחי' מל', לכן בספה"ע סופרים מ"ט יום היינו בחי' ז' מדות כל א' כלול מז' מדות עם בחי' המל' שבכל ספי' ומדה ג"כ, ועד"ז יובן ההפרש מה שבשרפים הוא שש כנפיים כי עבודתם בעליות ממטה למעלה ואומרים קדוש קדש ו' שהוא"ו הוא ששה מדות עליונות בטלים במקורם בקודש עליון כמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה כו' לכן אצלם שש כנפיים משא"כ חיות ואופנים עבודתם להמשיך המשכות וגילוי אלקות למטה ואומרים ברוך כו' לכן אצלם ארבע כנפיים כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' והי' לארבעה ראשים הן ד' מחנות שכינה כי ראשית הגילוי והשפעת אלקות למטה מתחלק לד' מחנות שכינה שבמרכבה ומהן נמשך ומתחלק אח"כ לרבבות מלאכים ונשמות וע"י הד' כנפיים שבחיות ואופנים נמשך שלא להיות ומשם יפרד כו' כ"א שיהי' ברוך כו' ממקומו בחי' גילוי אלקות.
ועתה יובן ג"כ ענין יצי"מ ומ"ב מסעות בכ"י בק"ש, כי הכוונה והתבוננות בפסוק ראשון דק"ש הוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב הוי' אחד הוא יחוד זו"נ. פי' חו"ב הוא אור א"ס הסוכ"ע שמאיר בח"ע והוא בחי' מי, ופי' זו"נ הוא אור א"ס בחי' ממכ"ע שמאיר במדות ודיבור והוא בחי' אלה מקור התהוות העולמות שהוא פי' אחד בשמים ובארץ וד' רוחות העולם, והכוונה כפי' רש"י מה שעכשיו הוי' אלקינו יהי' לעתיד הוי' אחד פי' שיהי' התגלות סוכ"ע בממכ"ע ויהי' גילוי אלקות בעולמות התחברות מי אלה, אך א"א להגיע ולהמשיך בחי' הגילוי סוכ"ע בממכ"ע מי אלה כ"א ע"י מ"ב מסעות והוא מן ואהבת עד ובשעריך יש מ"ב תיבין שם מ"ב ז' מדות כל א' כלולה מן וא"ו מדות והו"ע התהפכות המדות כולם בביטול לאלקות והו"ע יציאת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.