א'שסב

ענין התעוררות מלמעלה כי עד חצות לילה הוא בחי' העלא' ובירור מלמטה כמ"ש ותתן טרף לביתה שהוא ענין שריפה והעלא' הניצוצי' דרפ"ח שנפלו בשבה"כ וחוק לנערותיה הן בחי' היכלות כו' ואח"כ בחצות הלילה הוא התעוררות שלמעלה מב' הבחי' אדם ובהמה כי כל התעוררות הוא מבחי' גבוה מאד, וזהו בחי' גבריאל מכריז כרוזין למעלה, כי גבריאל גבר אל אל הוא בחי' חסד וגבר גבורה והיינו שההתעוררות מגבורה שבחסד כי כל התעוררות מצד גבורה וצ"ל בזה חסד ג"כ כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כו' וכמו למטה בגשמיות לעורר אדם משנתו הוא ע"י גבורה והתגברות, וכמו"כ לעורר את האדם והנה"ב מבחי' היינו כחולמי' שיחפוץ ג"כ בהתגלות אלקות הוא ע"י התגברות דקדושה ע"ד שארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר דהיינו בקול רעם ורוגז כו' וכן בזוהר אי' גופא דלא סליק לי' נהורא דנשמתא מבטשין לי', וזהו בחי' עציון גבר כי עציון ל' עצה וחכמה ההיפוך ממעשי נערות שהוא ע"י פרי המהירות שלא בשכל ודעת, אבל עציון הוא עצה והעמקת הדעת בהתבוננות אלקות, וההתבוננות הוא בזה גופא איך כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם שאין לכם כלות הנפש לאלקות הגם שמתבונן שלא שניתי כו', ולמה משום שאתם בני יעקב שיו"ד דחכ' מלובש בעקביי' העלם והסתר אלקות ולכן ע"י עצה והעמקה בזה יבא לבחי' כלות הנפש ממש לחפוץ בגילוי אלקות, והנה התורה נק' ג"כ בשם עצה ותושיה כמשארז"ל במי נמלך בתורה כי התורה כלולה מחו"ג, וזהו פי' עציון גבר לשון עצה וחכמה בהתבוננות והעמקת הדעת בהשגת אלקות כו', והתעוררות לזה ע"י גבורה והתגברות לעולם ירגיז אדם יצ"ט כו'.

וי"ל * למה במסעות מ"ב הוא בחי' ז' מדות כל א' כלול מן ו', ובספה"ע סופרים מ"ט יום ז' מדות כלול מז'. אך יובן מההפרש שבין שרפים לאופנים, שבשרפים נאמר שש כנפים לאחד ובאופנים נאמר ארבע כנפיים לאחת והענין כמארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' אלא ישעי' כבן כרך שראה את המלך כו' ויחזקאל כבן כפר כו' כי השרפים אומרים קדוש הוי' כו' כי התפשטות גדולתו להוות רבבות עולמות אין קץ מאין ליש הוא בבחי' גדול הוי' בעיר אלקינו הוא בא בגילוי בהשגה בשרפים כי הם כבן כרך הוא בחי' עיר אלקינו ששם מאיר בגילוי גדול הוי' ולכן אומרים מלא כה"כ שבא אצלם זה בהשגה, אבל מפני שמשיגים שמקור התהוות העולמות הוא הארה בעלמא ביו"ד נברא עוה"ב ובה' נברא עוה"ז שתי אותיות בלבד אבל מהו"ע ית' קדוש ומובדל ואין ערוך אליו העולמות והנבראים כלל, לכן כל תשוקתם וחפצם ליכלל בביטול בקדוש במהות ועצמות א"ס ב"ה, ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו פי' לו הן ו' מדות עליונות ופ"ו גימט' ל"ו בחי' אלה כנ"ל ומפני שתשוקתם ליכלל בביטול למהו"ע ית' שלמעלה מבחי' מדות עליונות מקור התהוות העולמות, לכן נאמר ממעל לו אבל האופנים הם כבן כפר כו' הם הן ביצי' ועשי' ששם אינו מאיר בגילוי בחי' גדול הוי'